כי חשבון עיר סיחון מלך האמֹרי היא, והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את כל ארצו מידו עד ארנן: על כן יאמרו המשלים באו חשבּ ֹן, תבנה ותכונן עיר סיחון: (כו-כה,כא)

 

חז"ל דרשו את המקרא הזה בצורה מוסרית: "על כן יאמרו המושלים - אלה המושלים ביצרם", כלומר הצדיקים, ומה הם אומרים? "בואו חשבון - בואו ונחשוב חשבונו של עולם, שכר מצוה כנגד הפסדה וכו'". לכאורה אין כל קשר בין פשוטו של מקרא, העוסק במלחמה שבין מואב לסיחון, לבין דרשת חז"ל שדרשוהו על חשבון הנפש. במחשבה שניה ניתן לומר, שממלחמת סיחון ניתן לשאוב השראה גם לגבי "חשבונו של עולם".

 

כיצד זה קורה, שאנשים רבים כל כך חיים ללא חשבון, דבר שלכאורה ההגיון מחייב אותו?  

 

ברור, שאילו היה חייב כל אדם להופיע אישית בפני השופט פעם בחודש או פעם בשנה לבדיקת פנקסיו, כדי לקבל אישור על המשך חייו, בריאותו וממונו, היה כל אחד דואג לנהל חשבון מדוייק. אך המציאות היא הפוכה מזו. הטבע שולט בבריאה, וחוקי הטבע אומרים: כל עוד שאין שינוי, הכל נשאר כפי שהיה. כל עוד שלא יכרתו את העץ, הוא ימשיך לעמוד כאן ולגדול. כל עוד שלא תהיה רעידת אדמה, ימשיך הבית לעמוד על תילו. ממילא, אומר לעצמו האדם, אם הקב"ה בעצמו ייסד את הטבע בצורה זו שהוא הולך במהלכו ללא שינוי, מה יש לי לדאוג? אם אני בריא, "חזקה" שאשאר בריא... אם אני עשיר, מהיכי תיתי יתהפך הגלגל? על בורא העולם אפשר לסמוך ...