יששכר וזבולון | אבי קלנר

• הדפסה
• דואל

יששכר וזבולון [שותפות עסקית – תורנית].

בברכתו של יעקב לבניו, זכה כל בן לברכה הראויה לו לפי תכונותיו ופעולותיו. בברכת זבולון נאמר "זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אניות וירכתו על צידון", מבאר רש"י שכוונת ברכתו של יעקב שחלקם של שבט זבולון בארץ ישראל יהיה ליד חוף הים ויעסקו תדיר בפרקמטיא ע"י יבוא ויצוא.

רש"י מוסיף ומביא את דברי מדרשי תנחומא – שבני שבט זבולון היו מפרישים מכספם ונותנים לבני שבט יששכר כדי שיוכלו לעסוק בתורה. ולזה ברכם משה רבנו בפרשת וזאת הברכה "שמח זבולון בצאתך ויששכר באהלך" בזכות יציאתו של זבולון לפרנסה יוכל יששכר לעסוק בתורה כיוון שחלק מרווחי זבולון נמסרו ליששכר ע"י כך זכו בני זבולון בשותפות בזכות התורה של יששכר. מכאן נלקח המושג "יששכר וזבולון" כל אדם התומך בישיבה או בכולל אברכים זוכה ומקבל חלק מזכות התורה של הלומדים.

גם מי שתומך מחזיק ביד לומדי תורה, עדין חייב לקבוע לו זמן ללמוד באופן אישי. כיוון שזכות תורתם של אחרים אינה פוטרת מהחובה האישית של קביעת עיתים לתורה.