רצון וטבע: מה השתנה פר זה מכל הפרים? | הרב עזריאל יונה

ויאמר אליהו לנביאי הבעל: בחרו לכם הפר האחד ועשו ראשונה כי אתם הרבים וגו' [מתוך הפטרת פרשת השבוע – פרשת כי תשא].

אומר המדרש בילקוט שמעוני: א"ל אליהו לנביאי הבעל: בחרו שני פרים תאומים מאם אחת, הגדלים על אבוס אחד, והטילו עליהם גורלות, אחד לה' ואחד לבעל. ופרו של אליהו היה נמשך אחריו והולך, ואותו הפר שעלה לשם הבעל נתקבצו כל אותם נביאי הבעל - ארבע מאות וחמשים ונביאי האשרה - ארבע מאות וכולם לא יכלו להזיז רגלו מן הארץ [הפר שעלה בגורל אנשי הבעל לא רצה ללכת עמהם, ולמרות נסיונותיהם של 840 נביאי הבעל והאשירה לא הצליחו להזיזו ממקומו].

 

עד שפתח אליהו פיו ואמר לו: לך עמהם. השיב הפר ואמר לאליהו לעיני כל העם: אני וחברי יצאנו מבטן אחד וגדלנו במרעה אחד ועל אבוס אחד, והוא עולה לחלקו של הקב"ה ושמו של הקב"ה מתקדש עליו, ואני עליתי לחלק הבעל להכעיס את בוראי?

 

אמר לו אליהו: לך עמהם ואל ימצאו עלילה. כשם ששמו של הקב"ה מתקדש על יד זה שעמי, כך מתקדש על ידך.

 

א"ל וכך אתה יועצני? שבועה שלא אזוז מכאן עד שתמסרני בידם. מיד ויקחו את הפר אשר נתן להם. מי נתנו להם? אליהו. ומקרא אתה למד - שאמר להם: 'בחרו לכם', ולבסוף כתיב 'אשר נתן להם' והיינו דכתיב [איוב לה] "מלפנו [למדנו] מבהמות ארץ - למדנו מפרו של אליהו".

 

מעיר הרב אזרחי בספרו 'ברכת מרדכי' -  על מה מוסב ה'מלפנו מבהמות ארץ', מה יש ללמוד מן הפר הזה. האם הכוונה היא איך לעמוד על עמדו ובשום אופן לא לעבוד עבודה זרה? הכי את זאת יש ללמוד מפר, הלא זהו פשוטו של איסור?

ואולי הכוונה שלא לעשות קידוש השם על חשבון עבודה זרה, הלא אף זה לכאורה פשוט להלכה?

 

מה איפוא באה הבהמה לאלפנו או ללמדנו?

 

אכן לימוד עצום יש ללמוד מן הפר הזה, והוא שכשהרצון קיים במדה הגדושה, משקלו רב כל כך, עד כי שמונה מאות וחמישים נביאי בעל גם כן אינם מסוגלים להזיזו מעמדו.

 

מה היה בו בפר זה, שלא היה בפרים אחרים?

לפר הזה היתה הצמדות לטבעו, עקביות של רצון. החדרת העקביות והרצון אל תוך מהותו עד כי כך הוא טבעו של הפר הזה.

 

על זה קראו חז"ל את הפסוק 'מלפנו מבהמות ארץ ' -שכן לימוד עצום הוא זה.

 

צא ולמד, פר ככל הפרים. כיון שפעל בו הרצון, הפך הדבר לעצם מציאותו עד כדי כך ששמונה מאות וחמישים נביאי בעל אינם מסוגלים להזיז רגלו ממקומו.

 

אף אתה בן אדם אם רק תרצה תחקוק רצונך במהותך, אין דבר אשר יעמוד בפניך, ואין כח אשר יזיזך מעמדתך הקדושה.