העשיר לא ירבה | אבי קלנר

• הדפסה
• דואל

"העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל"

בגמרא מסכת מגילה מבואר "תני רב יוסף ג' אדנים הן (שנאמרו בפשרתנו), של מזבח למזבח, של אדנים לאדנים, ושל בדק הבית לבדק הבית"

רש"י מבאר שהתרומות לאדנים ולקרבנות הצבור היו ע"י מנין והשוו בהם כולם, עניים ועשירים, שכולם יתנו מחצית השקל, אבל בשאר נדבות המשכן נתנו איש איש כפי יכולתו ונדבת לבו.

שואלים המפרשים מדוע על אדני המשכן נאמר ציווי שכולם יתנו מחצית השקל ואילו לשאר חלקי המשכן הציווי לתת כל אחד כפי נדבת לבו? ועוד תמוה מדוע דווקא מחצית השקל ולא שקל שלם?

הביאור הוא שיש קשר הדוק בין המשכן לבין עם ישראל והנהגתם על פי התורה וחוקיה.

יחזקאל הנביא נתבקש לומר לישראל "אתה בן אדם הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעוונותיהם", הכוונה שעם ישראל הם הבית והבית תלוי בהם, שכל תבנית המשכן וכליו רומזת לעם ישראל על הנהגתם על פי התורה וחוקיה.

רבינו בחיי מבאר שמהפסוק "ועשו לי מקדש" עד הפסוק בפרשת "ויעש משה ככל אשר צווה ה' אותו כן עשה" ישנם רמ"ח (248) עשיות, כנגד רמ"ח מצוות עשה שישנם בתורה, וכן כנגד רמ"ח אברים שיש בגופו של האדם.

ללמדנו שהמשכן שקול וכולל בתוכו את כל המצוות עשה שבתורה, וכן שקול וכולל את כל אבריו של האדם.

בגמרא מסכת מכות כתוב שתרי"ג מצוות נאמרו למשה בסיני, בא דוד והעמידן על אחד עשרה, בא ישעיהו והעמידן על שש, בא מיכה והעמידן על שלוש, חזר ישעיהו והעמידן על שתיים, בא חבקוק והעמידן על אחד, שנאמר "וצדיק באמונתו יחיה".

כוונת הדברים שכשנתנה תורה היה כוח לעם ישראל לקיים בשלמות את כל המצוות, אולם עם ירידת הדורות חלה ירידה בקיום המצוות בכוונתם הראויה והמושלמת, ולכן דוד העמידן על אחד עשרה מצוות עיקריות, שמחייבות את תכלית הכוונה והדקדוק וכו', וחבקוק העמידן על מצווה אחת שחייבת להיעשות בשלמות מרובה בכל פרטיה ודקדוקיה והיא אמונה שנאמר "וצדיק באמונתו יחיה" בזכות האמונה בבורא העולם יחיה הצדיק.

רואים אנו שהיסוד של חיינו היא האמונה שבקיומה כראוי אין הבדל בין צדיקים גדולים לאנשים פשוטים, כולם ללא יוצא מן הכלל חייבים להגיע למדרגה הגבוהה ביותר של אמונה בבורא העולם, שהוא ברא את העולם ומנהיג את העולם כולו.

לקיים את שנאמר "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד".
"וידעת היום" – ידיעה ברורה ומוצקה בדבר מציאות הבורא, שאף רוח תעתועים לא תוכל להזיזנו כמלא הנימה מידיעת ה'.

"והשבות אל לבבך" – אמונה בלב שה' משגיח עלינו על כל פרט ופרט בחיינו, וכן בשלושה עשר עיקרים.

בתרומת אדני המשכן שהם היסודות שעליהם עומד המשכן כולו – אין פשרות והבדלים בין העניים והעשירים בעם ישראל, כולם מחויבים במידה שווה בתשלום זהה, ולשאר חלקי המשכן, יתנו כל אחד כפי נדבת לבו.

ומדוע דווקא מחצית? כיוון שאנו צריכים לדעת ולהאמין שמה שאנו רואים בעין הוא רק "מחצית" חלק קטן מתמונת פאזל גדולה, אנו רואים צרות קטנות, אך איננו רואים את התמונה הכוללת, את סיבת העניין ואת תכלית העניין.


אחים יקרים!!
אנו נתקלים לפעמים בטעות נפוצה, כשאומרים את האמרה "איש באמונתו יחיה" כאילו שכל אחד יכול לחיות לפי מצפונו האישי והחלטתו במה מאמין ובמה לא.

אנו נוכיח ונסביר לכולם את יסוד האמונה, את ה"וידעת היום" ואת ה"והשבות אל לבבך" שכולנו ללא יוצא מן הכלל מחויבים להגיע למדרגתה העליונה והמושלמת של האמונה.

"וצדיק באמונתו יחיה" – בזכות האמונה נחיה כולנו, ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן.