פרשת בהעלותך עוסקת מצד אחד בנושאים שונים ומרוחקים אלה מאלה.
מצד אחד - מנורת הזהב, החצוצרות, הענן - המורה לבני ישראל לחנות ולנסוע, תפקידי הלווים, ומאידך - פרשיות לא נעימות, קיברות התאווה, פרשת מרים. בתווך - ישנו סיפור- "ויהיו האנשים הטמאים שלא יכלו לעשות הפסח... ויאמרו אל משה.. אנחנו טמאים .. למה נגרע....".
משה לא יודע את התשובה, "עימדו ואשמעה", משה פונה לקב"ה לשמוע מה לעשות.
תשובת ה': " איש איש כי יהיה טמא.. ועשה הפסח לה' בחודש השני בארבעה עשר יום..." פסח שני.
בספר משנה ברורה נקרא פסח שני פסח קטן, שפסח גדול - הוא 7 ימים, ופסח קטן הוא יום אחד.
שואל האדמור מרדומסק: איך זה שאין בשום מועד ושום חג, בשום מצווה אשר קשורה לתאריך מסויים, שאין להם מועד ב'? למה אין אפשרות למי שלא יכל לתקוע בשופר בר"ה - לתקוע באותו תאריך בחשוון, או סוכות, וכדומה. למה לפסח ישנו תאריך למועד ב' - לפסח שני?
מבאר האדמור: הקב"ה שם עינו אל התחינה והבקשה. כשבאו כמה מבניו שנבצר מהם, ובאו וזעקו: "למה ניגרע?" בעצם הם אומרים לה' אנו רצינו, אבל לא יכולנו. (מחמת טומאה, או שהיינו בדרך ארוכה) לכן נותן ה' להם מועד ב'. הקב"ה "התרגש" מהעובדה שהיה אכפת להם והיה חשוב להם מאוד שלא להחמיץ.
ומסיים האדמור מרדומסק: כך גם לגבי הגאולה העתידית - אם יראה ה' שהיהודים נחושים ומתעקשים לרשת את ארץ אבותם, למרות הקשיים, למרות המשברים, יצליחו, כי הקב"ה רואה ומקבל רצון.
אנו נלמד מזה גם לחיי המעשה, גם ביום יום. לפעמים קשה לנו, אם זה בפרנסה, אם זה בבית, או כשאנו רוצים לקיים מצווה אבל לא תמיד מצליחים. עכשיו למדנו, שה' מעריך את הרצון, את ההשתדלות. אם אנחנו מסוגלים לבוא לפני ה' ולזעוק "למה ניגרע?", אם באמת נצליח להרגיש אכפתיות ולא להיות אדישים - אז באמת נגלה שיש תועלת בתהליך עצמו, ואז גם נקבל "מועד ב'" לתוצאות.
כך גם במישור הציבורי. דווקא בתקופה זו שאנו נלחמים וסופגים קורבנות, אם ה' רואה דבקות ונחישות, לא בורחים, דבקים ברגבי אדמתה של א"י, תבוא הגאולה.
אנו נהיה כמו אותם אנשים שידעו את הסוד שטמון במילים "למה ניגרע". ונזכה לקבל גם את האפשרות להשיג את ההצלחות.
אמן ואמן.
שבת שלום.