מה הקשר בין שבת ליציאת מצרים? | משה לוין

בפרשתינו משה רבינו עומד מול עם ישראל ערב הכניסה המיוחלת לארץ הנכספת. 40 שנה הלך העם במדבר בדרך לארץ ישראל, וכעת עומד העם מול המנהיג שלא זוכה להכנס בראשם לארץ ומקשיב לצוואתו.

משה רבינו סוקר את תולדות עם ישראל במדבר,ואומר להם: (ה' י"ד) וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים... ע"כ ציוך לעשות את השבת.

מה פשר המילים הללו? מדוע משה מזכיר להם עכשיו את יציאת מצרים, ומה הקשר בין יציאת מצרים למצוות השבת?

משה רבינו עומד מול עם ישראל ונזכר איך היה העם הזה נראה בטרם יציאת מצריים, לפני 40 שנה בסך הכל. הבן אדם היה עסוק בשאלה אחת: איך אני אשרוד את היום. איך אוכל להספיק לעבוד את עבודת הפרך. (המעיין במדרשים על פרעה ששוחט את ילדי ישראל ומתרחץ בדמם, משליך את התינוקות ליאור ומתעלל באכזריות בעם ישראל, פשוט רואה שהיתה שם שואה רצופה במשך 210 שנים!)
 

האם למישהו שם היתה דאגה כיצד לחנך את בניו? כיצד לעבוד על זוגיות טובה וחיי משפחה בביתו? האם מישהו שם שאל את עצמו האם אני טוב מבחינה מוסרית או שאני מידרדר...?

 

בוודאי שלא! עם ישראל היה עסוק כולו בנושא אחד: כיצד אוכל להבטיח את קיומי החומרי עוד יום יומיים!

 

אבל, בחסדי ה' יצא העם ממצרים, והפך במדבר לבן חורין מוחלט!

 

לחם? יורד מהשמים. מים? באר מרים מלווה אותם. בגדים ונעלים? לא נפרמו ולא בלו. פנסיון מלא, 5 כוכבים!

 

וכעת, העם עומד ערב כניסתו לארץ ישראל. ואת משה רבינו המנהיג מעסיקה השאלה: והרי עכשיו כשיכנסו עם ישראל לארץ ישראל הם שוב פעם יהיו עסוקים במירוץ אחרי החומריות. תתחיל התחרות על הכסף ועל הפרנסה, על הבורסה והנדל"ן. ועם ישראל שוב יהפכו לעבדים של החומריות והגשמיות – הפעם מרצון!

 

ומתי ידאגו העם להתעלות במוסריותם? ומתי ידאגו העם לחינוך ילדיהם? מתי ידאגו העם לעבוד ולהשקיע בחיזוק התא המשפחתי?

צריך איזו נקודה של רוחניות בחיי המעשה שתוציא את הבן אדם לרגע מהמרדף הקשה אחרי פרנסתו ואחרי מילוי רצונותיו ומאוויו!

נקודה שלא תיתן למוסריות של האדם לחזור לארץ מצריים!

 

ומשה אומר להם: מתנה טובה נתן לנו הקב"ה. את השבת! יום אחד שבו אנחנו עוצרים הכל! "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים... ע"כ ציוך לעשות את השבת".

 

וחובה לציין שעד לפני כמה עשרות שנים המילה "שבתון" היתה בעולם כולו מילה אסורה. העולם כולו הסתכל על היהודים ששובתים יום אחד ממלאכה כבזבזנים ועצלנים שמבזבזים 1/7 מכח העבודה!

 

ומולם עמדה הגמרא ואמרה שהבבלים טיפשים, שהם אוכלים לחם ומורחים עליו לחם.

 

מה הפירוש? הם עובדים כדי שיהיה להם מה לאכול ואוכלים שיהיה להם כח לעבוד. אז מה התכלית???

 

רק לא מזמן העולם כולו הכיר בזה שאנשים הם לא מכונות וחייבים לתת לפועל חופשה מבחינה אנושית!

 

ואת החופשה הזאת – החופשה הכי טובה בעולם, מציע להם משה רבינו ומסביר להם: אם כל אחד ואחד יעשה לעצמו חופשה כמו שהוא רוצה, דהיינו שלא ילך לעבודה, ויסע לים או ישב מול הטלויזיה, אז לא עשינו כלום! כי במקרה כזה אמנם הגוף נח, אבל הנשמה לא קיבלה את שלה.

 

אם יציעו לעקרת הבית חופשה בבית... יזמינו לה אוכל ממסעדה ויכבסו לה ויגהצו לה וישטפו כלים... זה לא חופשה מבחינתה, כי היא אמנם לא עובדת, אבל הידיעה שהיא יכולה לבשל, יכולה לכבס, הורסת לה את כל החופשה. לכן היא רוצה בית מלון, ששם היא לא יכולה לכבס ולבשל. לכן היא רוצה לצאת למסעדה. היא רוצה להתנתק לגמרי, ולדעת שהיא לא יכולה לעבוד עכשיו. זו מנוחה לנפש!

 

ולכן מצוות השבת היא להתנתק לגמרי מחיי המעשה.

 

לא רק שלא עובדים אלא מנתקים כל קשר לעבודה. לא מתכננים גם עבודה. לא מדברים שיחות עבודה. כלום. ניתוק גמור – על מנת לאפשר לנפש ולנשמה לצבור כח ולהתחזק מבחינה רוחנית – האדם ומשפחתו.