לימוד מעושר או מעוני | אליעזר היון

 

פרק ד משנה יא: רבי יונתן אומר, כל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימה מעושר; וכל המבטל את התורה מעושר, סופו לבטלה מעוני

בהבנה ראשונית, מייצר כאן רבי יונתן משוואה פשוטה: המקיים את התורה כאשר הוא עני- סופו שיקיימה כאשר הוא עשיר.

 


אך האם כך הם פני הדברים? כלום מנסח כאן רבי יונתן מן נוסחת קסם שכל הלומד מעוני סופו שיעשיר? האם אין הדבר סותר את ההנחה כי הלימוד האידיאלי הוא הלימוד שלא על מנת לקבל פרס?  ואף אם כן, מדוע מבטיח רבי יונתן דווקא עושר, ולא פרס- תגמול אחר? 

אנרגיה פסיכית 

אחד מן החידושים המשמעותיים של אבי הפסיכולגיה הדינמית- זיגמונד פרויד, היה כי בתוך נפש האדם קיימת אנרגיה שכונתה על ידו "אנרגיה פסיכית", לדבריו אנרגיה זו המפעילה את נפש האדם כמו תהליכי חשיבה וזיכרון, אינה שונה במאום מהאנרגיה הפיסית למשל, המפעילה את הנשימה והעיכול, ומכיוון שכך אותם חוקים הקיימים באנרגיה הפיסית כמו חוק שימור האנרגיה [-אנרגיה אינה הולכת 'לאיבוד' לעולם, היא רק 'זזה' ממקום למקום] קיימים גם באנרגיה הפסיכית המפעילה את הנפש.  

 

הסדר שבטבע 

מהר"ל מפראג בספרו דרך חיים [ובמקומות נוספים] מציב את האקסיומה הבאה: חוקי  הטבע אינם משתנים. יתרה מכך, הם אינם יכולים להשתנות- שאם כן, הם לא יהיו חוקי טבע, הם יהיו משהו על טבעי.  האש למשל, לעולם לא תוכל להפנות את להבתה כלפי מטה.

 

מהר"ל מוסיף: גם אם ננסה לשנות בכח את חוקי הטבע הרי שהצלחתנו תהיה הצלחת שעה בלבד, כעבור זמן לא רב תחזור המציאות למנהגה. גם אם ננסה לדכא את שאיפת האש להיתמר כלפי מעלה, בסופו של ענין תחזור האש לחוקיותה הקבועה.

 

באנלוגיה לחוקים הזהים באנרגיה הפיסית והפסיכית שחידש פרויד שנים מאוחר יותר, גורס מהר"ל כי אין יסוד להנחה כי הסדר הקבוע בחוקי הטבע שאינם ברי שינוי וחלוף, שונים מחוקי הנפש הפסיכיים והמחשבתיים. וכשם שבחוקי הטבע הגשמיים פיסיים יש סדר וחוקיות, כך גם בחוקי הרוח והנפש. כך שלדעת מהר"ל התייחסותו המנטלית של האדם לאובייקטים ולמצבים שונים בעולם פועלת על פי חוקים מסודרים וקבועים 

 

טבע פיסי מול טבע פסיכי 

אדם הלומד תורה מעוני הרי שסותר הוא את חוקי הטבע המנטליים הקבועים. לא טבעי הדבר שיוכל אדם לעסוק בתורה או בכל דבר רוחני כאשר טרוד הוא עדיין בצרכים הישרדותיים. במאמרי "מהי חרות אמיתית" הזכרתי את תיאוריית מדרג הצרכים של מאסלאו לפיה מעטים מאד האנשים שמנסים למלא את צרכיהם הרוחניים קודם למילוי צרכיהם הגופניים – הישרדותיים.

 

אשר לכן, טוען מהר"ל לאור דברי רבי יונתן ממשנתנו, גם אם נמצא אדם כזה המבכר את צרכיו הרוחניים על פני הבסיסיים אבולוציוניים, הרי שחורג הוא מחוקי הטבע "המנטליים" הקבועים ומסתבר כי יחזור הוא עד מהרה למצבו הטבעי קרי- לימוד תורה מתוך עושר.

 

לדעת רבי יונתן חוקי הטבע הפיסייים אינם פועלים במנותק מהחוקים ה"מנטליים" המוזכרים, ומאחר שחוקי הטבע המנטליים קובעים כי טבע האדם ללמוד מתוך עושר ורחבות כלכלית, "מתיישרים" גם חוקי הטבע "הפיסיים" ומייצרים לאדם את אותו בסיס של עושר הנצרך למי שחפץ להשקיע את כל כולו בענינים שברוח.  
 

מקורות

מהר"ל;

דרך חיים- אבות. נצח ישראל פ"א ט., ר" כג.

אישיות, תיאוריה ומחקר. או"פ

.

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן