פרק ד משנה כה אלישע בן אבויה אומר, הלמד תורה ילד, למה הוא דומה לדיו כתובה על נייר חדש; והלמד זקן, למה הוא דומה לדיו כתובה על נייר מחוק.
ההבדל בין נייר חדש ונייר משומש [=מחוק], הוא קודם כל פיזי – פרקטי מובהק: על נייר חדש, נתפס הכתב- הדיו היטיב, ועל נייר ממוחזר רושמו של הדיו- חלש וחיוור. ומכל מקום, דומה, כי יש כאן משמעות רחבה יותר.
זקנים חכמים פחות
בסדרת מחקרי רוחב רחבי היקף שנערכו בארה"ב במאה הקודמת, החל משנות השלושים ועד לשנות התשעים עלו מספר ממצאים המוסכמים על רוב החוקרים: במבחני היגיון, אנלוגיות, סדרות מספרים וכושר מילולי חלה ירידה ברמת הביצוע של אנשים זקנים. בנוסף הסתבר כי הירידה החדה ביותר התגלתה במטלות שדרשו 'לחץ זמן' כלומר זמן מוגבל לביצועם. ובמלים אחרות: לאנשים זקנים יש ירידה מובהקת בכושר המנטלי, הכולל את הלמידה לסוגיה, את ההתמודדות עם מטלות קוגניטיביות ומבחני משכל למיניהם. [ווילובי, מיילס, לורג', ושיי].
מדוע בעצם נחלשים הביצועים המנטליים של אנשים מבוגרים?
מספר תיאוריות הוצעו. חלקם אף אוששו אמפירית. ברודי, ווולנשטיין, סברו כי תהליך ההזדקנות המנטלית מתחיל בתהליכים ביולוגים: הפחתת אספקת החמצן למח, הזדקנות תאי עצב ותמותתם, היחלשות הסינפסות [הקשרים הכימיים במח].
גישה נוספת, דומה, הועלתה על ידי ג'נסן [Jensen 1989.[ לדבריו את הסוגייא הכללית של האינטלגנציה יש לבחון על פי מה שהוא מכנה: "מהירות העיבוד השכלי", ובעברית: זמן התגובה של הנבדק למטלה קוגניטיבית. ככל שמהירות התגובה גבוהה יותר כך מנת המשכל [IQ] רבה יותר. במעבדתו של ג'נסן הופעלו ונבדקו במסגרת זו כתריסר מטלות שונות והממצאים לא הותירו מקום לספק, ככל שהמטלה הקוגניטיבית היתה מורכבת יותר, מתקבל מתאם גבוה יותר בין זמן התגובה ורמת האינטלגנציה של הנבחן.
ג'נסן הסביר את הממצאים בדרך נוירופסיכולוגית. המח פועל כמערכת עיבוד מידע בעלת כמה ערוצים. מספר הערוצים שפעילים באופן בו זמני מוגבל, והם "תפוסים" כל עוד לא הסתיימה פעולת החשיבה הקודמת. מהירות הולכה תוך ערוצית או מהירות עיבוד גבוהה [אצל ה'אינטלגנטים'] מאפשרות ביצוע של פעולות רבות יותר בפרק זמן נתון כלומר המח פועל ביעילות רבה יותר. ג'נסן הגדיל לעשות וב1989 הצליח יחד עם ידידו החוקר ריד למדוד את מהירות ההולכה העצבית בעצבי הראייה באמצעות רישום של גלי מח. התברר, שוב, כי אצל גבוהי המשכל, מהירות ההולכה של הגירויים הוויזואליים גבוהה במיוחד, והעקבות הנורואליים שמאוחסן בזיכרון לטווח ארוך שוהים זמן ארוך יותר ועל כן גם זמינים יותר בשעת פעילות מוחית.
אצל זקנים, קובע ג'נסן, 'מהירות העיבוד השכלי' על כל משמעויותיו קטנה יותר. מהירות ההולכה העצבית נמוכה יותר, ויכולת השהות הנויראלית בזיכרון קצרה יותר ומשום כך פוחתים והולכים זמני התגובה של הישישים כמו שאר ביצועיהם הקוגניטיביים.
נדמה כי אין ביטוי אופטימלי יותר לגישתו של ג'נסן ממלותיו היפות של אלישע: הלמד ילד דומה לדיו כתובה על נייר חדש, הלמד זקן דומה לדיו כתובה על נייר מחוק. או במלים אחרות: הלמידה בגיל הזיקנה נרשמת על סינפסות חלשות, נתפסת במהירות עיבוד שכלי נמוכה, ומותירה שהות קצרה של גירויים ויזואליים בזיכרון הארוך.
היא נכתבת, למרבה הצער, על נייר 'מחוק'.
מקורות והערות
אינטלגנציה אנושית, ברוך נבו, הוצאת או"פ.
עמודים 262 ,263,272 79,81,
הסברים נוספים על ירידת הכשרים המנטליים בזיקנה מדברים על ירידה במוטיבציה. חוסר ענין במטלות, ירידת רצון להצליח, ונחיתות פיזית שמקשה על עצם ההיבחנות ועל ביצוע המטלה. על בעייה נסיבתית זו ניתן להתגבר באמצעות עידוד ועירור בצורת הפעלת קבוצות לגיל המבוגר, וניסוח מבחנים רלוונטיים שעולים בקנה אחד עם עניניהם וצרכיהם.