פרק ד משנה ז:
הוא [בן עזאי] היה אומר, אל תהי בז לכל אדם, ואל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה, ואין לך דבר שאין לו מקום.
מה חפץ התנא להשמיענו? האם הענין הוא זהירות בכבוד הבריות? לא מסתבר. שאם כן מהו הקשר הסיבתי בין אל תהי בז לכל אדם לקביעה כי אין לך אדם שאין לו שעה? ומהו ההקשר לאל תהי מפליג לכל דבר שאין לך דבר שאין לו מקום?
זמן ושעה
ביאור מקורי נמצא בספר ההדרכה העצמית עלי שור, [חובר ע"י הרב שלמה וולבה ז"ל], המלה 'שעה' במשמעות הסמנטית שלה אינה כוללת רק את המינוח שעה כסך כולל של ששים דקות אלא שעה היא ביטוי רחב יותר לזמן שאנו חיים בו. בהקשר לזה אפשר לציין את המושגים "עניני השעה" או "צורך השעה" כקונוטציה לעיסוק בדברים המתאימים לרוח הזמן והתקופה בה אנו שרויים.
אנו יודעים כי האדם הוא יצור חברתי האדם זקוק לקבוצות וחברה כדי לחיות. מחקרים בסיסיים ביותר הוכיחו כי אנשים מחפשים בכל כוחם להתייחס ולהיות חלק מקבוצה, אם בשביל הדימוי העצמי שלהם ואם בשביל צרכים חברתיים אחרים. לקבוצה יש כללים כמו נורמות חברתיות כלומר תקני התנהגות המקובלים בקבוצה או בתרבות המקומית, סטאטוס חברתי המציין את מקומו של כל פרט מחברי הקבוצה, מעמד המנהיג, יעדי ותפקידי הקבוצה וכן הלאה.
אחת מהתופעות הידועות ביותר המתרחשות בקבוצה היא "קונפורמיות". קונפורמיות הנה התאמת דעותיו והתנהגויותיו של הפרט לקבוצה הגדולה יותר. לעתים עושה זאת הפרט משכנוע עצמי כלומר הוא אכן קיבל את דעת הרוב כנכונה ולו משום שהיא דעת הרוב, ולעתים עושה זאת הפרט מקונפורמיות צייתנית- גם אם הוא אינו מסכים לדעות הרוב הוא מאמץ את דעותיהם כדי לא להיות יוצא דופן ולהיתקל בתגובות שליליות או אפילו בנידוי חברתי.
מחקר השיפוט הוויזואלי
באחד הניסויים המפורסמים ביותר נבדקה השפעת הקונפורמיות על נחקרים במטלת שיפוט וויזואלי. הנחקר נכנס לחדר כאשר בתוכו כבר ישבו מספר אנשים שלכאורה הגיעו מספר דקות קודם לכן לאותו ניסוי. למעשה הם היו משתפי פעולה שנשתלו ע"י החוקרים. לנחקרים הוצגו שני קווים בעלי גודל שונה בעליל ועל הנחקרים היה לזהות מהו הקו הארוך יותר. בסיבובים הראשונים ענו משתפי הפעולה נכון והנחקרים האמתיים זיהו ללא קושי את הקו הגדול יותר. אולם בסיבובים הבאים החלו משתפי הפעולה לענות תשובות שגויות ומאחר שהם היו הרוב בקבוצה החלו גם הנחקרים התמימים לענות את אותן תשובות, תחילה בהיסוס, ובהמשך בביטחון מלא כי זו היא התשובה הנכונה. ניסוי זה הוכיח כי אנשים נוטים לשנות את האמת ואף להאמין בה כיוון שאינם רוצים לסטות מדעת הרוב
אין לך אדם שאין לו שעה
לדעת עלי שור, בן עזאי סובר כי אין לנו לשפוט כל פעולה או כל אדם במנותק מסביבתו 'משעתו' הטבעית. האדם הוא כאמור יצור חברתי והוא מושפע מהסביבה מהקבוצה ומהתרבות בה הוא חי. אינה דומה תרבות הנוהגת בארץ פלונית לארץ אלמונית ואינה דומה תרבות הנוהגת בארץ אלמונית בשנות האלפיים לתרבות הנוהגת באותה ארץ בימי הביניים לצורך הענין. לא ייתכן איפא לשפוט כל אדם לפי ראות עיניך ולפי השקפתך, מאחר שמקומך אינו מקומו, זמנך אינו זמנו, וקבוצתך אינה קבוצתו.
ואין לך דבר שאין לו מקום
כאמור כל מקום כל פעולה שונה אנתרופולוגית מרעותה. גם הסביבה הטבעית מאפיינת בצורות שונות את המקומות השונים. אינו דומה אקלים ארץ אחת לאקלים ארץ שניה ומאחר שכן גם מזג האנשים המושפע פעמים רבות מן מזג האוויר שונה. אינה דומה תרבות ארץ אחת שנולדה מתוך מאפייניה הגיאוגרפיים הקונקרטיים של אותה ארץ לתרבות ארץ עם מאפיינים גיאוגרפיים שונים. מאפיינים גיאוגרפיים אלו עשויים להוליד קבוצות שונות עם מטרות שונות. וכן הלאה אירועים מיוחדים והתרחשויות אופיניות למקום. לא ייתכן איפא להפליג בכל דבר כלומר לא להתייחס למאפייני המקום לאירועים השונים ולמצב הסוציו-אקונומי השונה, ומתוך כך לשפוט אנשים או תרבויות באופן מסויים, כי אין לך דבר שאין לו מקום אין לך פעולה או מקום שאינם משפיעים באיזשהו אופן על המקום על האנשים ועל תרבותם.
לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה
Please wait...