קח אחריות! | אליעזר היון

רבי נהוראי אומר, הוי גולה למקום תורה, ואל תאמר שהיא תבוא אחרי - שחבריך יקיימוה בידך, ואל בינתך, אל תישען.

מדוע רבי נהוראי 'מגלה' אותנו למקום תורה? וכי אין מקומות תורה ראויים במחוזותינו? ישבות ובתי מדרש קיימים בכל מקום, ושיעורי תורה נמסרים כאן מול הבית?

'לתפארת ישראל' מגדולי פרשני המשנה יש פירוש או: תיאוריה פסיכולוגית חברתית נוקבת.

כאשר אדם נשאר בסביבתו הטבעית- מקום לידתו, חיק הוריו ומשפחתו, חבריו המוכרים, הוא עשוי לסבול משלשה ליקויים אישיותיים – חברתיים:

א] "משחק ילדים". הבילוי הילדותי והשעשועים הקבועים עם חברי ילדותו עלולים לעכב את עלייתו בסולם ההשכלה.

ב] "בשבילי היא תישאר תמיד ילדה קטנה". המשפט הבנלי הזה המגיע מהורים רבים המתנסחים כך על ילדיהם הבוגרים אינו אמרת כנף תמימה: ילדים רבים הנשארים קרוב להוריהם זוכים להתייחסות ילדותית משהו, מגוננת ומפנקת. ההגליה למקום תורה באה להפוך את הילד ל'איש' לגבר.

ג] "אבא יסדר". כאשר ילד נשאר בחיק אביו רוב הסיכויים כי הוא לא יצליח ליטול את חייו בידיו, ולנסות לטפס ולפתח עתיד עצמאי. ההרגל של "אבא יסדר" ילווה אותו הלאה והאפשרות למימוש עצמי אישיותי תרחק ככל שהוא יתבגר.

ל- "אבא יסדר", "בשבילי היא ילדה", ו"משחק ילדים", יש מאפיין משותף מובהק: חוסר נטילת אחריות. אם אבא יסדר את העתיד, או אם מדובר בילד שעסוק במשחקי נערים הסבירות לאחריות אישית נמוכה במיוחד.

האקסיסטנציאליסטיים, שכונו הזרם השלישי בפסיכולוגיה המודרנית [אחרי הדינמיים והביהביוריזם], טענו כי כל הרעות החולות הם מחוסר נטילת אחריות של האדם על חייו. שכן האדם החופשי אינו יכול להטיל את האחריות לגורלו על אף אדם אחר. הבחירות הן שלו בלבד. זו אחריות כבדה. ועל כן אנו רואים לעתים קרובות אנשים המנסים להימלט ממנה ולהפקיד את גורלם בידי כוחות אחרים כשהדוגמאות הקיצונית לכך היא סמים ואלכוהול או הימורים. הם, בפשטות, מעבירים את השליטה על חייהם לגורם חיצוני כמו הסם למשל.

על כן כתרופה מונעת מוקדמת [מאד] מבקש רבי נהוראי: הוי גולה למקום תורה. גלות יזומה או: נטילת אחריות.

Image

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן