כושר ניתוח של ילד קטן | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

מספרת הגמרא במסכת גיטין:

מעשה ברבי יהושע בן חנניה שהלך לכרך גדול שברומי. אמרו לו: תינוק אחד יש בבית האסורים יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים. הלך ועמד על פתח בית האסורים [כדי לבחון אותו]. אמר: "מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים"? [רבי יהושע ציטט תחילית של פסוק מישעיהו פרק מב]. ענה אותו תינוק ואמר: "הלא ה' זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו" [התינוק סיים את הפסוק עד תומו]. אמר: מובטחני בו שמורה הוראה בישראל. העבודה [נשבע אני]: שאיני זז מכאן עד שאפדנו בכל ממון שפוסקין עליו. אמרו: לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה, ולא היו ימים מועטין עד שהורה הוראה בישראל. ומנו? רבי ישמעאל בן אלישע.

 

השאלה המפורסמת המלווה סיפור זה, היא מדוע התפעל כל כך רבי יהושע מכך שהתינוק סיים פסוק? והשאלה מתחזקת לנוכח העובדה שאת תחילת הפסוק אמר רבי יהושע עצמו?

 

אלא שפסוק זה, מסביר בספר ברכת מרדכי, כולל שלשה חלקים: א. מי נתן למשיסה יעקב וכו' ב. שה' הוא המעניש כלומר הוא נתן את יעקב למשיסה וכו'. ג. הסיבה לכל  זאת – לא אבו בדרכיו הלוך, ולא שמעו בתורתו.

 

כנראה שהשאלה 'מי', כוללת גם את הכח העומד מאחורי העונשים, גם את הסיבה להפעלת כח עונשין זה.

 

כששאל רבי יהושע בן חנניה מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים, היה התינוק המחוכם צריך לענות הלא ה', ולהסתפק בכך, שהרי זו היא התשובה על שאלתו של רבי יהושע בן חנניה. מדוע המשיך התינוק את הפסוק כולו? וכי רבי יהושע ביקש להמשיך פסוקים? הלא שאלה נשאלה, חייבים לתת תשובה, ותו לא.

 

כנראה שהתינוק הבין את השאלה, כי לא באה רק לאמת את כוחו הבלתי מוגבל של בורא עולם, ולא רק כדי להודיע מי הוא בורא העולם, אלא כדי לדעת  מה גרם לכל זה. ולא רק זאת בלבד אלא גם לדעת במה אפשר לתקן, מה ניתן לעשות כדי להפסיק את המשיסה ואת הביזה, מה מוטל עלינו לעשות.

 

זהו כושר ניתוח, זוהי חתירה אל האמת. זו היא בריחה מן השטחיות וחתירה לעמקות.

 

אלו הם הנתונים הבסיסיים והמינימליים של משפט צדק מקיף ומעמיק. לשים לנקודה, אל העיקר, לשים כל דבר במקומו הנכון, הטפל כטפל והעיקר כעיר.

 

ועל כן מובטחני בו שיהיה מורה הוראה בישראל.