מאת עומר, רעננה.
חודש אלול הגיע והחברותא שלי ואנכי החלטנו להקדיש את הלימוד שבחודש זה לתפילות ולפיוטים של הימים הנוראים הממשמשים ובאים.
מנהג עשיתי לי עם עצמי, כעשרים דקות קודם מועד הלימוד הטלפוני המשותף, מנסה אני לבחון את הנושא הנלמד על ידנו באותו יום ממקורות שונים, כדי 'לקבל רקע', ואולי גם להעלות שאלות שיתעוררו לי בעקבות העיון המטרים.
גם הפעם לא חרגתי ממנהגי זה, והחלתי 'לשוטט' במחזור התפילות של ראש השנה. עברתי ברפרוף על תפילת ערבית ושחרית של ראש השנה והגעתי אל הקריאה בתורה הנקראת ביום ראש השנה. שם תפס אותי משפט לא מובן ואפילו מוזר משהו. כאשר ישמעאל היה מוטל באחד השיחים והא גוסס מצמא מספר לנו המקרא "כי שמע אלוקים אל קול הנער
באשר הוא שם" [בראשית כא יז] ומיד "ויפקח אלוקים את עיניה ותרא באר מים".
המשפט הזה נראה היה לי תמוה לגמרי: מהי כוונת הפסוק ששמע אלוקים את הנער "באשר הוא שם"? איפה זה שם? והאם בגלל זה אלוקים שמע אותו כי הוא 'היה שם'? החלטתי להעלות את התמיהה המציקה הזו בפני מוטי החברותא שלי.
שעה קלה לאחר מכן הטלפון מצלצל, מוטי על הקו. מלות ברכה חמות ונעימות, [אגב, גם למלים הפשוטות הללו אני מחכה כל שבוע] ואני נחפז להעלות את השאלה המטרידה: מה זה 'באשר הוא שם' ?
אני 'רואה' מבעד לאפרכסת את חיוכו של מוטי שאומר, עומר, על שאלתך כבר עמדה הגמרא במסכת ראש השנה והיא מספרת דבר מדהים: בשעה שהיה ישמעאל מתייסר בצמא ביקש הקב"ה להצילו, היו מלאכי השרת מקטרגים ואומרים: ריבונו של עולם מי שעתיד זרעו להמית בניך בצמא אתה מעלה לו באר? והוא משיבם: עכשיו מה הוא, צדיק או רשע? אמרו לו צדיק. אמר להם לפי מעשיו של עכשיו אני דן אותו וזהו באשר הוא שם.
מדהים.
הגמרא לא מסתפקת בזה, אני שומע את קולו של מוטי, היא מייצרת השלכה ישירה מן המדרש אל האדם הפרטי. כאשר אדם חוטא במשך השנה, ומגיעים ימי הרחמים והוא עושה תשובה, מיד בא היצר הרע אל הקב"ה ומבקש להענישו ולא לקבל את תשובתו, שהרי גלוי וידוע לפניו יתברך כי ישוב האדם לכסלו ולמעשיו הרעים. על כך אומר לו הקב"ה: "באשר הוא שם" כלומר מתבונן הקב"ה על האדם בשעה זו שליבו זך ומבקש הוא לשוב בתשובה שלמה, ומיד מוחל לו על כל עוונותיו.
הלימוד הסתיים. ובאוזניי מצטלצלות המלים בריטואל קבוע "באשר הוא שם, באשר הוא שם", הלוואי, אני אומר לעצמי שאוכל להיות 'שם' במקום שבעלי תשובה עומדים, והלוואי, אני מייחל בלי קול, שאוכל גם להישאר שם לאורך זמן ולא רק להישאר 'באשר הוא שם'.
לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה
Please wait...