אלפי חרדים וחילונים מנהלים מדי ערב שיחות קירוב בטלפון | יאיר אטינגר, הארץ

• הדפסה
• דואל

"הפכנו לשני עולמות ואנחנו רואים בזה חורבן", אומר מנהל ארגון חברותא המפעיל את הפרויקט. מה קורה כששני העולמות נפגשים?

כתבה מעיתון הארץ, 27/09/09. לכתבה באתר הארץ

יום אחד עמד שלמה רענן, חרדי מרחובות, בתור לקופה בחנות בעירו, כשבחור חילוני צעיר דחף אותו בשוגג. "הוא אמר לי 'אני מצטער, בדרך כלל אני שומר מרחק מחרדים, ובפרט מקפיד להרחיק מהם את הארנק שלי", סיפר רענן. המעשה הזה, לפני חמש שנים, שיכנע את רענן להקים את חברותא, ארגון שמצטרף לעשרות ארגונים שהוקמו למטרות של קירוב לבבות ודו קיום - אך הראשון מביניהם שבו אחד הצדדים הוא חרדי.

בשונה מארגונים אחרים, הפעילות של חברותא מתנהלת כל כולה אחד על אחד: אשה עם אשה, גבר עם גבר, ובאמצעות הטלפון. כל המשתתפים מנהלים את השיחות מהבית, ומדי פעם מקבלים טלפון מהמוקד, שתפקידו הוא לתחזק את הקשרים. לדברי מנהלי הארגון, 15 אלף נשים וגברים מ-893 יישובים שונים, מצאו באמצעותו חברים טלפוניים, לקשרים שמתנהלים בקביעות.

עובדי הארגון מתקשרים מדי פעם למשתתפים, לשמוע על הקשר ולתחזק אותו.

מיד בתחילת הפגישה עמו, במשרדי הארגון במודיעין עילית, מבקש רענן להבהיר: "אין פה כוונות של החזרה בתשובה, המטרה שלנו היא להביא לחברות בין חרדים וחילונים, להעשיר את הידע. הפכנו לשני עולמות. השנאה והניכור כל כך גדולים, ואנחנו רואים בזה חורבן, ופה יש ניסיון לחבר מים ואש. זו תופעה עצומה, יש נשים חרדיות מביתר ומאה שערים שמדברות בקביעות עם נשים מקיבוץ שמיר ומקיבוץ בית זרע".

רעות אלון, בת 22 מירושלים, מנהלת זה שנה קשר כזה עם שיינדי שידרוביצקי, בת 25 מאשדוד. הקשר נוצר כאשר אלון נסעה יום אחד באוטובוס בירושלים, ואשה חרדית זרה פנתה אליה ושאלה אם תרצה לשוחח בטלפון עם אשה חרדית. אלון נתנה לה את מספר הטלפון שלה, והאשה העבירה אותו לאחת המתווכות של הפרויקט, שתפקידן לשדך נשים חילוניות עם חרדיות. כך נוצר השידוך עם שידרוביצקי.

"אני אוהבת לדבר עם אנשים ששונים ממני, אני רואה בזה דבר שמרחיב את האופקים", הסבירה אלון. "יש אנשים שנרתעים מזה, מהפחד שינסו להחזיר אותם בתשובה. אצלי זה לא המצב, אני מאוד מגובשת בהשקפת העולם החילונית שלי". עם זאת, ולמרות שחברותא לא נופל במשבצת הרגילה של ארגון להחזרה בתשובה, אחת ממטרותיו המוצהרות היא לקרב את החילונים למקורות. במרוצת הקשר, הארגון שולח בדואר לבתי המשתתפים ספרים שבהם מקובצים מקורות שונים - פרקי אבות, פרשות השבוע ועוד - שהזוגות אמורים ללמוד יחד בשיחותיהם הטלפוניות. "הפלטפורמה היא לימוד, כי החשש הוא ששיחות שמתבססות רק על 'מה שלומך היום?' לא ייצרו עניין", אמר ישראל אדלר, המרכז את הפרויקט לגברים, "אנחנו נותנים דווקא לצד החילוני לבחור מה לומדים".

זה אולי אמור להיות הבסיס לקשר, אבל חלק גדול מהקשרים מתנהלים על בסיס אחר לגמרי. ליאבה דויטש מהיישוב מתן, מורה ואם לשני ילדים, מנהלת זה שלוש שנים קשר קבוע עם סימונה לוינגר, חרדית מירושלים, אם לתשעה. כמו אלון, דויטש מספרת כי מעולם לא נגעה בספרים שנשלחו אליה בדואר, וכי היא וחברתה החרדית מעדיפות להמשיך ולנהל שיחות אישיות ולא לימוד. "יכול להיות שהם ציפו שהיא תלמד אותי תורה או משהו, אבל אנחנו במקום אחר, הרבה יותר גבוה". לדבריה, הקשר עם לוינגר לא מטשטש את ההבדלים. "כולנו, בני האדם, מתחבטים בבעיות מאוד מהותיות, שאלות קיומיות. אני עדיין חושבת שהדרך של החרדים למצוא את התשובות היא חד צדדית, הפריזמה שלהם מאוד מצומצמת, אבל מה שיפה בקשר בין סימונה לביני הוא ששתינו מתחבטות ומקשיבות אחת לשנייה".

על אף שבתוכנת המחשב של הארגון מכונים החרדים בפרויקט "מתנדבים", הם אינם מחזירים בתשובה, אלא חרדים מן השורה. מנקודת מבט חרדית, זה סיכון גבוה, לא פחות מאשר אצל חילונים החוששים מניסיון להחזיר אותם בתשובה. בעידן שבו הרבנים נאבקים על טלפון כשר ועל הגבלת האינטרנט - היוזמה פותחת פתח לקשרים אישיים ללא פיקוח.

גם קשרים שמתנהלים כמה שנים, נשארים בד"כ טלפוניים, ומלכי לוי, אחת העובדות החרדיות בארגון, מסבירה כי המפגש הפיזי עשוי להרתיע. "הקשר הטלפוני מנטרל את החשדות הבסיסיים. באמצעות הטלפון הקשרים נבנים בצורה הרבה יותר טבעית, עם פתיחות". עם זאת, דויטש וחברתה החרדית, סימונה לוינגר, החליטו להיפגש, ולוינגר, עם בעלה ותשעת ילדיה, הוזמנה לביקור. "היו חששות", שיחזרה דויטש, "בכל זאת יש דעה קדומה על איך הם נראים, וכשהזמנתי אותה ואת המשפחה שלה הביתה חששתי שיבואו לי קיצוניים. כשהם הגיעו זה היה פשוט מדהים. זה נמשך אל תוך הלילה, והיה לנו קשה להיפרד".