עלילת הגביע - שיעור ותוכחה לכולנו | עלון בית דוד

ואת גביעי, גביע הכסף, תשים בפי אמתחת הקטן, ואת כסף שברו (מד, ב) 
 
מעשיו של יוסף הצדיק לא היו מודרכים על ידי מחשבות של נקם; כל מה שעשה לאחיו, עשה כדי להיטיב עמם, כדי שיכירו בצדקתו. מה היתה כונתו של יוסף בעלילה זו שהעליל על בנימין? מה רצה ללמד את אחיו כאן ?
 
יוסף ידע, שאחיו עדיין לא התחרטו על מה שמכרו אותו. הם עדיין היו סבורים, שכל מה שעשו, על פי דין היה... כאז כן היום, היה ברור להם, שיוסף היה רודף אותם, ולכן נהגו בצדק על פי הכלל: "הבא להרגך השכם להרגו , או". לדעת כמה מפרשים דנו אותו "כ מורד במלכות". והרי גם העובדות הוכיחו בבירור, שהצדק עמם! הדיבה הרעה, החלומות, כתונת הפסים, הכל הצביע בכיוון זה...
 
מדוע בכל זאת לא צדקו? משום שבנו את היסוד על הנחה מוטעית! הם החליטו מראש - על סמך הדיבה הרעה שהביא יוסף אל אביו - שכונתו להלחם בהם ולהשתלט עליהם. בהתאם להנחה זו, פירשו גם את כל מה שדיבר ועשה, באותו כיוון. אילולא היו משוחדים מן ההנחה המוקדמת, שיוסף שונא אותם, היו יכולים להבין את כל דבריו ומעשיו באופן אחר, כפי שבאמת היה ...
 
זאת לימד יוסף את אחיו בעלילה זו. הוא העמיד אותם במצב, שלפי מראית העין לא היה מנוס מלהודות, שאכן בנימין הוא זה שגנב את הגביע - ואף הם בעצמם האמינו כן! חז"ל אמרו, שאחר שנמצא הגביע באמתחתו של בנימין, אמרו האחים: "גנבא בר גנבתא"! הרי שוב - עובדות ברורות לכאורה; הגנב נתפס כשהגניבה בידו, ומי יעלה על דעתו שכל זה עלילה ...?
 
, ואז בא יוסף ואמר להם: אני יוסף! באותו רגע נתברר הכל. מה שלפני רגע היה - מציאות ללא עוררין, הפך בין רגע - לדמיון, להזיות שוא להבל הבלים...
 
זו היתה תוכחתו של יוסף. בתוכחה זו הפריך ומוטט את כל הבנין, שעליו בנו את פסק דינם לפני עשרים שנה, להרוג או למכור אותו לעבד. פתאום, ראו את הכל באור אחר! נתברר להם, שבמשך עשרים שנה חיו בטעות איומה. ועל כך נאמר בפסוק: "ולא יכלו אחיו לענות אותו"...
 
איך אמרו חז ? ל" אנו על אחת כמה וכמה! לעתיד לבא נעמוד באותו מצב. יתברר לנו, כמה טעינו, איך מה שהיה בעינינו "ברור כשמש" - אינו אלא פרי הסתת היצר, הבל ודמיון ...
 
ע"פ אמת ליעקב

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן