אין ויהי אלא לשון צער לפרשת מקץ. | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

ויהי מקץ שנתיים ימים.. ופרעה חולם... ותאכלנה הפרות רעות המראה... ויקץ פרעה והנה חלום.

ויש להעיר, מדוע נפתחה הפרשה במילה 'ויהי'? הלא אין 'ויהי' אלא לשון צער כמו שנאמר 'ויהי בימי שפוט השופטים'... 'ויהי בימי אחשוורוש'?

ובפרשת מקץ לכאורה יש שמחה שהרי יוסף הצדיק יוצא מן הבור והופך לשליט על ארץ מצרים, צריך היה לכתוב 'והיה מקץ שנתיים ימים'?

מסביר הרב מאיר אליהו כי 'הויהי' רומז על השנים הללו שהיה בבור.

שהרי מאחר שאמר יוסף הצדיק 'כי אם זכרתני.. הזכרתני אל פרעה', דקדק עמו הקדוש ברוך הוא ונותר שנתיים בבור. יוסף הצדיק בדרגתו הגבוהה לא היה צריך לבקש משר המשקים שיזכיר אותו אצל פרעה מאחר שצריך היה לסמוך על ה', השנתיים הללו בבור, והצער שנוסף ליעקב אבינו שלא ראה את יוסף עוד שנתיים מרומזות במילה 'ויהי'.

עוד אפשר לומר שהרי היו שבע שנות רעב, וכאשר פרעה שואל אותו מתי יקרו שנים אלו עונה יוסף 'כי ממהר האלוקים לעשותו'. יש לאגור אוכל במהירות, כי שבע השנים הרעות לא יתעכבו זמן רב ומכאן 'ויהי'.

הסבר נוסף, דווקא העליה לגדולה היא צער.

כידוע הגאון מוילנא אמר כי כל המדרגות שיש בקדושה הצליח להגיע חוץ משתי מדרגות שבקדושה. שאלו תלמידיו מדוע? הלא ניתן לעשות סיגופים ולהגיע אליהם?

אמר הגאון מוילנא, איני יכול להגיע למדרגות אלו מאחר שאני מפורסם. מאחר שאני מוכר העין שולטת.

ואמנם במסכת תענית נאמר 'אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין'. הרוצה להעשיר יצפין, לא יספר לכולם שיש כך וכך מזומנים.

כידוע לזיכוי הרבים יש מעלה עצומה כמו שכותב הזוהר, ולמרות זאת היו רבנים גדולים שהעדיפו להצטנע ואפילו לא למסור שיעורים כדי לא להתבלט.

הגמרא מביאה במסכת קידושין שנאמר 'ויפנו ויסתכלו על משה', אמרו האנשים שמן משה מהכסף שלנו, נהיה לו כרעיים. כאשר בן אדם מוכר כולם מדברים עליו למרות שאין בכך מאום מן האמת.

הגמרא אומרת, שלשה עוונותיהם נמחלים ואחד מהם הוא זה שעלה לגדולה. למה? מדקדקים עליו, מוציאים עליו את כל הרפש בעולם.

הגיליוטינה של הדור, היוטיוב, בלא הרבה מאמץ מוציאים על האדם את כל הרוע ואת כל הרפש כדי לנטרל אותו.

תירוץ נוסף על לשון ה'ויהי'. כל הפרשות שעוסקות ביעקב אבינו מתחילות ב-וי. וישלח, ויצא, וישב, ויגש, ויחי, פרשיות אלו מלאות בצרות אותן עבר יעקב. לבן, שכם, מכירת יוסף, עשיו, בנימין, המפגש עם פרעה.

בפרשת מקץ, גם יש צער, לוקחים את בנימין. לכן למרות שהפרשה לא מקבלת את שמה מאותיות 'וי' היא נפתחת באותיות אלו כדי לרמז על הצער שבשביית בנימין.