נשמה של חמור | ישראל אדלר

המקובלים הצדיקים אומרים (ספר הגלגולים להאר"י ז"ל) שנשמתו של בלעם בן בעור התגלגלה ב..חמורו של רבי פינחס בו יאיר.
מי הוא בלעם? ומיהו החמור של רבי פינחס בן יאיר? ובעיקר, מהו הקשר ביניהם?
 
בבלעם בן בעור אנו פוגשים בפרשת השבוע. בלעם מוזמן על ידי בלק מלך מואב כדי לנצל את יכולותיו הרוחניים ולקלל את עם ישראל שנראה בעיני העם המואבי כמאיים במיוחד.
 
בתחילת הפרשה אנו מתוודעים לדו שיח שמנהל בלעם בנבואה ישירות עם האלוקים. בו הוא מנסה לקבל אישור ללכת לקלל את ישראל. לאחר בקשות חוזרות ונשנות הוא מקבל הוראה ללכת אך לא כדי לקלל אלא כדי לברך את ישראל נגד רצונו.
 
בסיום הפרשה לאחר שהוא נוחל ביזיון גדול כשבמקום לקלל את ישראל הוא מברך אותם בברכות שכמוהם לא נשמעו מעולם, הוא מגורש בבושת פנים מארץ מואב. או אז הוא מתגלה במלוא כיעורו כשהוא מייעץ למואב לשלוח את בנותיהם להכשיל את בני ישראל בזנות וכך לגרום להם את הנזק הקשה ביותר כי הלא "אלוקיהם של אלו-(של ישראל) שונא זימה". ואכן המואבים לא מהססים ומפקירים את בנותיהם ללכת ולפתות את בני ישראל וכך גורמים למגיפה נוראה שבה ניספו עשרים וארבע אלף (24,000!) ישראלים. כאן אנו עדים למידותיו המושחתות של הנביא בלעם הרשע.
 
חמורו של רבי פינחס בן יאיר
 
מסופר בגמרא במסכת חולין, שכאשר הלך ר' פינחס למצוות פדיון שבויים התארח באכסניה, בעלי האכסניה רצו להאכיל את חמורו בשעורים אך החמור סרב בעקשנות לאוכלם גם כאשר הכו אותו עדיין עמד החמור בסירובו. כששמע ר' פינחס את הדברים שאל אותם האם עישרתם את השעורים? הם השיבו בשלילה. בהוראתו עישרו עבורה את השעורים ואז היא ניאותה לאוכלם. אמר- "ענייה זו הולכת לעשות רצון קונה ואתם מאכילים אותה טבלים (אוכל לא מעושר) ?!
 
כך אנו פוגשים חמור בעל רגישות רוחנית כה גבוהה אשר מבחין באוכל שלא עישרו אותו.
 
על הפסוק "ולא קם בישראל כמשה", דרשו חז"ל בישראל – לא קם. אבל באומות העולם, קם. ומיהו? בלעם בן בעור! משמעות הדברים היא שבלעם משתווה בדרגתו למשה רבינו אדון כל הנביאים!
 
כמו כן מובא בחז"ל שלא רצה הקב"ה שיהיה לאומות העולם פתחון פה לומר מדוע לנו לא היו נביאים דוגמת משה שהיה לישראל? אילו גם לנו היה כזה היינו נראים אחרת. העמיד להם את בלעם בן בעור.
 
משקל נגד?
והשאלה זועקת לשמיים. האם זהו האדם שמהוה משקל נגד למשה?
 
והתשובה היא שמבחינת הכוחות והפוטנציאל היה בלעם שווה למשה. נקודת הפתיחה של שניהם הייתה אחידה. אבל מכאן ואילך, מרגע שבו מתחילה הבחירה החופשית שם מתפצלות הדרכים וכל אחד פונה לדרכו זה לטוב וזה למוטב.
 
משה בוחר לנצל את התכונות והכוחות הרוחניים שניתנו לו בכדי לזכך את נפשו ולרומם יחד איתו את כל עם ישראל. לעומת זאת, בלעם מנצל את אותם כוחות ויכולות רוחניים להשחתת המידות ומוריד את נפשו יחד עם כל עמו לשאול תחתית.
 
משמעות הדברים שבלעם לוקח את הפוטנציאל הרוחני הגבוה ביותר הקיים בעולם, ומשתמש בו למטרות השפלות ביותר.
 
חמור, הוא סמל החומריות, הבאה לידי ביטוי גם בשמו "חמור" הנגזר מתכונת החומר המודגשת באופיו. חומריות שהיא הפך הרוחניות.
 
כאשר אנו רואים את חמורו של רבי פינחס בן יאיר עולה לפנינו התמונה של סמל החומריות שמצליח להעלות את עצמו לגובה רוחני הנותן לו יכולת להבחין בדברים רוחניים שאינם ניכרים מבחינה חומרית.
 
זהו איפה התיקון המדויק ביותר לקלקול של בלעם בן בעור!
 
"יש נביא עם נשמה של חמור – ויש חמור עם נשמה של נביא!"
 

תגובות   

0 #11 חמור חמורותייםאהוד 2011-07-04 21:36
כדאי להוסיף שלחמור יש גם משמעות של 'אסיפה' כמו 'מחמרים בשדה' וכן 'חמור חמורותיים' אצל שמשון.
0 #12 בהמשךמתי ישפה 2011-07-05 20:18
חמור ואתון שניהם מייצגים את החומר חמורו של משה שהיה החמור של אברהם ויהיה החמור של המשיח הוא חומר הגוף או "גדלות הרצון לקבל" שהנשמה השתמשה בו כדיי להידמות לבורא ולהשפיע לזולת. באתון שזה הצד הנקבי, השימוש ב"רצון לקבל" הינו אך ורק לתועלת העצמית - זה יכול להיות מתוקן רק אצל צדיק שמכניע את הרצון הגדול הזה זו הגאולה של הדור שלנו ממרומיי האזואיזם אליו היגענו לנצל את זה עבור גדלות ההשפעה לטובת ומחשבה על טובת זולתינו בעזרת השם נעשה ונצליח!

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן