תיקון ליל שבועות | עלון בית דוד

• הדפסה
• דואל

בליל שבועות נוהגים להיות נעורים כל הלילה, ולעסוק בלימוד התורה. על מקורו של המנהג זה כתב המשנה ברורה "על פי פשוטו, [משום] שישראל היו ישנים כל הלילה והוצרך הקב"ה להעיר אותם לקבל התורה, לכך אנו צריכים לתקן זה". במילים "על פי פשוטו" השאיר לנו המשנה ברורה מקום להתעמק יותר במנהג זה .

 

מועדי השנה אינם "ימי זכרון" בלבד, אלא "ימי חוויה". בחג הפסח אנו חווים בכל שנה מחדש את היציאה ממצרים. "חייב אדם לראות את עצמו כאילו יצא ממצרים". הביטוי "זמן חרותנו" אינו מליצה בעלמא, אין זה ענין של תאריך, אלא פשוטו כמשמעו: זהו הזמן שבו החרות חוזרת אלינו בכל שנה מחדש.

 

גם בחג השבועות, זמן מתן תורתנו, מתקיימת מדי שנה בשנה קבלת התורה מחדש, בזעיר אנפין. קריאת התורה בציבור יש בה מעין קבלת התורה, ומטעם זה תיקנו שבשעת הקריאה יהיו שלשה אנשים עומדים ליד הספר תורה: "הסגן (הגבאי) שהוא כביכול במקום השי"ת, הקורא שהוא במקום משה רבנו, והעולה שהוא במקום כל ישראל. 

 

אין אנו נדרשים לעשות פעולה כלשהי, כדי לקבל את התורה. כשם שהיה במעמד הר סיני, כשהקב"ה ירד אלינו והשמיע את עשרת הדברות, כך אנחנו שומעים בשבועות את קריאת הפרשה מפי הקורא, ודי לנו בכך.

אולם יש חלק בקבלת התורה שתלוי בנו, ובנו בלבד; היא ההכנה לקראת קבלת התורה. את התורה אנו מקבלים כמתנה; אך עלינו להכין את עצמנו שנהיה בבחינת כלי הראוי לקבל את אותה מתנה. התורה היא תורת אמת; אדם שהוא מלא וגדוש בשקר וזיוף, אין התורה יכולה להתאכסן אצלו. הנהירה אחרי החיצוניות, אחרי הנוחיות והכוחניות ממלאת את האדם במטענים של עולם השקר. גם אם ילמד תורה לרוב, התורה תיקלט בראשו, אך לא בלבו ובנשמתו.

 

אמרו חז"ל (שבת פח.): "ארץ יראה ושקטה (תהלים עו ט), אם יראה למה שקטה, ואם שקטה למה יראה, אלא בתחילה יראה ולבסוף שקטה; ולמה יראה, כדריש לקיש, דאמר ריש לקיש מאי דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום הששי, ה"א יתירה למה לי, מלמד שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית ואמר להם, אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין, ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו". כדי לעמוד על כוונתם, נביא את הפסוק בשלמותו: "משמים השמעתם דין, ארץ יראה ושקטה". הפסוק מדבר על מתן תורה, ולכן הקדים "משמים השמעתם דין"; נמצא ש"יראה ושקטה" הם שני המרכיבים של מתן תורה. היראה היא חלק בלתי נפרד מקבלת התורה .

 

"ארץ" ו"תורה" סותרים זה לזה, צרות זו לזו. ארץ היא עולם השקר, ותורה היא עולם האמת. אילולא התנה הקב"ה עם הבריאה מששת ימי בראשית שהיא חייבת להכנע לתורה, לא היה אפשרי להכניס אותם בכפיפה אחת.

 

כיצד, בכל זאת, ניתן לזווגם יחד? רק באמצעות היראה ניתן להכניע את כוחות הגשמיות, ולטהר את הלב על מנת שיהיה מקום לקבל את התורה. קבלת התורה מחייבת החדרת ההכרה עמוק בלב, שקיום הבריאה כולה, ובכלל זה כל מה שהאדם שואף אליו, אינו אלא אמצעי למטרה, שהיא התורה. ללא הכרה זו, ויישום המסקנות המתבקשות ממנה, כל מה שיגע האדם בחייו הוא לריק.

 

לימוד התורה בליל שבועות בא להכין את הלב לקבלת התורה, כדי שיהא בגדר "לב טהור ברא לי אלהים"; בלילה זה נחזיר לעצמנו את ההכרה היכן הוא השקר והיכן האמת, נבהיר לעצמנו את סדר העדיפויות, כדי שנזכה לקבלת התורה בשלמות .

 

ע"פ שפת אמת