וידבר ה' אל משה במדבר סיני
אומר המדרש: לעיל כתוב 'אלה המצוות' וסמוך אליהם 'במדבר', לומר לך, אם אין אדם משים עצמו כמדבר אינו יכול לידע תורה ומצוות.
בירמיה כתוב: "מי יתנני במדבר מלון אורחים". והמשילו על כך חז"ל, את אותו נשיא שאינו אוהב לבקר את מדינותיו מאחר שתושביהם בורחים מפניו. אבל כשהוא מגיע לעיר המפגרת בהתפתחותה מקבלים אותו תושביה בחפץ לב ובכבוד. במדינות כאלה אוהב הנשיא לבקר.
הקב"ה אוהב לבקר את בניו במדבר, שם מקבלים אותו יפה. אולם כשהוא מגיע לעיר מיושבת ותחת הגפן והתאנה הוא פחות אוהב לבקר...
עד כאן המשל של חז"ל. הבה ונעמיק בו בעקבות דברי הרב אזרחי.
ביקורו של הנשיא במקומות נחשלים מבשר מפנה, לבניין וליצירה. לכן הכל שמחים. מאידך ביקורו של הנשיא במקומות מפותחים ושבעים מעורר חשש ותהייה. מי יודע, האם נושא אתו הנשיא גזרות חדשות? מיסים? או שמא דורש הוא כבוד פריצים?
מוטב לברוח.
זאת ועוד. לתושבי המדינות המפותחות יש מה להסתיר. יש ממה לחשוש. לתושבי המדינות הפרימיטיביות אין ממה לחשוש אין מה להסתיר. אדרבה, יבא הנשיא ואולי יעלה מלפניו הרצון לבנותינו.
על האדם לחוש כמדבר, המצפה לצאת משממונו 'ועיר פרא אדם יולד' אומר איוב, או אז ירגיש היטיב את טיב הבניין.
אדם ללא תורה הוא מדבר. אם יחוש את האמת היסודית הזאת, ישמח לקראת הנשיא אשר ביכולתו לישבו לבנותו ולהשלים את בניינו הנפשי.
נקודה נוספת להעמקה.
כל מהות 'היש' כל הרגשת ה'אני' חוצצות היא, ומבריחה מביקורו של הנשיא.
על האדם לדעת כי לא קיים 'יש' ללא חיי תורה ומצוות. התחושות של 'אני' ושל 'היש' לופתות את הנפש ומנעות חדירה אל תוכה ופנימיותה.
רק אדם אשר מרגיש עצמו פנוי, נכון למילוי [כמדבר] והמפנה עצמו לקראת נסיכת תכנו הנפשי האמיתי, אשר ימלא כל פינה וכל קמט, רק זה אמנם יתמלא תוכן. התורה תמלאהו ותבנהו בקומתו ובצביונו הרצויים.
זו הסיבה שכל הספר קרוי 'במדבר'. לא רק כדי לתת מידע אינפורמטיבי היכן ניתנה תורה ברמה הגיאוגרפית, אלא כדי ללמד כי הרגשת 'המדבר' חיונית היא למקבלי תורה.