למה נמשלה תורה למדבר? | אבי קלנר

• הדפסה
• דואל

"וידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד"

במדרש רבה מבואר מדוע ניתנה התורה במדבר סיני, מכאן שנו חכמים בשלושה דברים ניתנה התורה: באש, במים, במדבר... ומדוע בשלושה דברים אלו, אלא מה אלו חינם לכל באי עולם כך דברי תורה חינם הם שנאמר "הוי כל צמא לכו למים..."

ביאור נוסף: שכל מי שאינו עושה עצמו כמדבר הפקר, אינו יכול לקנות את החכמה והתורה, ולכן נאמר "במדבר סיני".

לכאורה קשה מדוע אנו ממשילים את התורה לשלושה דברים שונים (אש, מים ומדבר) אם כדי ללמדנו שדברי תורה חינם הם, מספיק להמשיל לאחד.

מבאר ה"כתב סופר" שנלמדים מכאן שלושה יסודות בקבלת התורה:

א. מים - דברי תורה נמשלו למים. כשם שמים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך, כך דברי תורה מתקיימים במי שהוא נמוך, כלומר, ענו. ולא במי שהוא "גבוה" - גאוותן. (וראה עוד בעניין הגאוה בפרק מתוך הספר עיטורי הלכה )

ב. אש - "כי נר מצווה ותורה אור". התורה מאירה לאדם את נתיבו בחיים ומדריכה אותו בדרך החיים.

ג. מדבר - התורה ניתנה לאוכלי המן שהיה להם את הנדרש כדי להתקיים ללא מותרות. (כמדבר ריק שאין בו כלום), וכך היא דרכה וקניינה של תורה ע"י חים צנועים כפי הצורך וללא מותרות ופיטום הגוף.

ניתן לבאר ביאור נוסף:

א. מים - מסמלים קרירות ורגיעה הנחוצות לאדם לקיים את מצוות לא תעשה בכך לא יעבור עבירות.

ב. אש - מסמלת חום ועוצמה, הדרושה לאדם כדי לקיים מצוות עשה, בהתלהבות וזריזות.

ג. מדבר - מסמל מקום הפקר. צריך האדם לנתק את הנגיעה העצמית כדי שיוכל לדעת ולהחליט ביושר מתי להשתמש בכוח האש לעשייה ומתי להשתמש בכוח המים לעצירה ובלימה.

בורא העולם ברא את בני האדם באופן שתכונות ורגשות שונות משמשות בו בערבוביה, בכל אדם יש רחמים ואכזריות, גאווה וענווה, אהבה ושנאה, תשוקה ורגיעה וכו', אמנם בכל אדם יש בכל ניגוד תכונה דומיננטית יותר, אך שני הניגודים מקננים בו. לכן האדם שהוא בר דעת ובעל בחירה חופשית צריך לתעל את מידותיו באופן הראוי. לרחם על מי שצריך ולהתאכזר כשצריך (אי אפשר לרחם על ילד כשהוא צריך לקבל טיפול שיניים כואב), להתגאות בעבודת ה' ולא להתבייש מהמלעיגים, להיות עניו ולא להתגאות בכוחו או בעושרו, לאהוב את הבריות אולם להתרחק ולשנוא את מי שמנסה להחטיא אותו, להשתוקק להתקרב אל ה' וללמוד עוד ועוד את התורה הקדושה, ולהרגיע את עצמו מלעבור עבירה אפילו בשעת נסיון גדול.

צדיקים וחסידים הם אלו אשר מצליחים לשים את עצמם כמדבר ומבטלים מעליהם את כוחות הגוף והחומר, שלא תהיה מלחמה פנימית כלל. כל שאיפתם ורצונם משועבד לעבודת ה'.

אחים יקרים! אנו נלמד מכך, שלעולם לא נסלח לעצמנו בתואנה שאלו הכוחות שקיבלתי בלידתי, או שזהו המזל האופף ומנחה אותי באופיי. כל אדם מסוגל להתגבר על כל תכונה רעה או אופי בעייתי. נתחזק בתורה ויראת שמים ואז נעלה מעלה מעלה בעבודת ה' ובקיום המצוות. נכבד את הזולת ונהיה אהובים ונחמדים בעולם הזה ובעולם הבא.