כבוד האדם, על פי רבי עקיבא | אליעזר היון

הוּא הָיָה אוֹמֵר, חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם; חִיבָּה יְתֵרָה נוֹדַעת לוֹ שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי בְּצֶלֶם אלוהים, עָשָׂה אֶתהָאָדָם" (בראשית ט,ו).


חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שנִקְראוּ בָּנִים לִמְקוֹם; חִיבָּה יְתֵרָה נוֹדַעת לָהֶם שנִקְראוּ בָּנִים לַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "בָּנִים אַתֶּם, לַה' אלוהיכם" (דברים יַד,א). חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל, שֶׁנָּתַן לָהֶם כְּלֵי חֶמְדָּה. חִיבָּה יְתֵרָה נוֹדַעת לָהֶם שֶׁנָּתַן לָהֶם כְּלֵי חֶמְדָּה
שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד), כִּי לָקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אֶל תַּעֲזֹבוּ:
(אבות ג, יז)

 

חוק יסוד כבוד האדם וחרותו

בשנת 1992 נפל דבר בישראל: כנסת ישראל חוקקה חוק יסוד שנועד להגן על זכויות האדם העיקריות במדינת ישראל. חוק יסוד כבוד האדם –באשר הוא אדם- וחרותו. כפי שכותרתו מבהירה, החוק קובע את כבוד ושמירת האדם את פרטיותו ואת חירותו כערכי היסוד מהן נגזרות זכויות האדם המוגנות בחוק היסוד. לזכויות אלו ניתן מעמד חוקתי על חוקי. כוחה של הכנסת או של כל גוף אחר לפגוע בהם -אפילו על ידי הוראה מפורשת- הוגבל. יוזמי החוק היו שופטי בית המשפט העליו בראשותו של הנשיא אהרן ברק.

ברק ראה את חוק היסוד שיזם כאחד ממפעלי חייו. הוא כינה אותה "המהפכה החוקתית" והיה בעצמו לאחד ממוביליה. בספרו 'שופט בחברה דמוקרטית' [כתר 2004, עמוד 130-133], הוא מתאר את מה שקדם ל'מהפכה'. "אנו חיים בעידן של זכויות אדם, אנו עוברים את מהפכת זכויות האדם, זכויות האדם מונחות בסדר היום העולמי...מרכיב מרכזי של הדמוקרטיה המודרנית הנו זכויות אדם ...נטלת מהדמוקרוטיה את זכויות האדם, והדמוקרטיה איבדה את נשמתה".

אלא שאת חוק יסוד האדם כבר חקק רבי עקיבא לפני 1900 שנה בערך: "חביב אדם שנברא בצלם". כל אדם. ללא הבדלי דת, מין, גזע, צבע, ולאום. מכאן נגזרות כל זכויות ואהבת האדם המעוגנות בדברי חז"ל לאורך הדורות- מ'ואהבת לרעך כמוך, ועד כל מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך' וכן הלאה. החק הזה נחקק לפני 'המהפכה החוקתית' קודם עידן הדמוקרטיה המודרנית, ואפילו לפני המהפכה הצרפתית- אם חוקי היסוד והאמנציפציה.

הסיבה לדעת רבי עקיבא ל'חוק כבוד האדם' הנה: כי בצלם אלוהים עשה את האדם שהיא שונה לגמרי מיסוד חוק כבוד האדם וחרותו המודרני. 'בצלם אלוהים' היא גם הסיבה לדעתי, להמשך דבריו של רבי עקיבא "חביבין ישראל שנקראו בנים למקום, חיבה יתירה" וכו' שמעיון ראשוני נדמה שנוגדים את ראשית דבריו של רבי עקיבא מהם משתמע כי כל בני האדם שווים.

'בצלם אלוקים' זכות או חובה?

הקביעה הטרנסצנדנטלית של "בצלם אלוהים ברא אותו", אינה באה רק לשחרר את האדם, להפוך את חייו לנוחים יותר. להפך. יפים הם דבריו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון [בדימוס] השופט מנחם אלון:

בעולמה של יהדות, המקור לזכויות האדם, על גווניהן ופרטיהן, יסודו ברעיון היסוד של בריאת האדם בצלם אלוקים; ומכוחו של רעיון יסוד זה גופו, מדובר גם - ואולי בראש ובראשונה - על חובות האדם, שכשם שכבוד האדם וחירותו זכות הן, כך כבוד האדם וחירותו חובה הן. לשון אחרת. איסור הפגיעה בכבוד האדם וחירותו אינה רק זכותו של האדם לכבודו ולחירותו, אלא גם חובתו, היינו מצוּוה הוא האדם, וחייב הוא, שלא לפגוע גם בכבוד האדם של עצמו ובחירות של עצמו, כי הוא מצוּוה לשמור על צלם האלוקים של עצמו

גם בחוק יסוד האדם הדמוקרטי המערבי קיימים תחומים והגבלות על חופש הפרט אולם תחומים ומגבלות אלו לדעת אלון, אינם באים אלא כצורך לאזן, בין זכויותיו של האחד מול זכויותיו של השני, או מול זכויותיה של מדינה או ציבור. במשפט העברי לעומת זאת הזכויות והחובות נובעים שניהם מהצורך לשמור על ה'צלם אלוקים' -זכות האדם לחיות וחובת האדם לחיות.

בהקשר לכך כדאי להיזכר באחד המינוחים המפורסמים ביותר שטבע הרב שמואלביץ ז"ל שהיה ראש ישיבת מיר בדברו על מעשי האדם: נכבדות או בלשון שלנו: הערכה עצמית ומודעות עצמית גבוהה. כאשר אדם מודע אל עצמו- אל צלם האלוקים שבו יחשוב פעמיים לפני התנהגות או מעשה שאינו ראוי, כי אותה פעולה קלוקלת מורידה אותו מדרגתו בעיני עצמו ובזה הוא אינו רוצה. נשיא מדינה למשל לא יגנוב את ארנקה של עוזרת הבית שלו, לא מפני החשש כי ייתפס, אלא מפני כבודו ומעמדו בעיני עצמו. כלומר מכח נכבדותו העצמית.

נמצא, כי בצלם אלוקים עשה את האדם אינה רק זכות או בלשונו של השופט אלון כשם שקיים Bill of Rights כך קיים גם Bill of Duties. מעתה, ישראל שניתנה להם תורה, וחובותיהם, תחומיהם, מגבלותיהם, ו'נכבדותם' מתוך כך, רבה יותר, חביבים הם יותר, לא מאופי גזעם או מזכות לאומיותם אלא דווקא מחובותיהם תחומיהם ומגבלותיהם.



מקורות והערות
שופט בחברה הדמוקרטית. אהרן ברק הוצאת כתר. עמודים 135-131
מ' אלון, "חוקי היסוד: דרכי חקיקתם ופרשנותם - מאין ולאן?", מחקרי משפט יב (תשנ"ו) 253, בעמ' 272)
שם עמוד 715

דעת
הרש"ר הירש שיבח אמנם את האמנציפציה כמו שכתב איגרות צפון, הוצאת מוסד הרב קוק, עמ' סג מברך אני את האמנציפציה, החוק של זכויות האדם: להיות אדם שווה לחברו, וההשקפה, כי לה' הארץ, וכל אשר צלם אלוקים לו והוא בן אל חי, הכל חייבים לכבדו בלב שמח כאח. הרש"ר הירש שמח כמובן על האופרציה הפרקטית שהביאה עמה המהפכה הצרפתית ולאו דווקא על כוונותיהם.

ראה גם את הרש"ר הירש בפירוש הרש"ר הירש לתהלים [מוסד הרב קוק עמוד 48] כי ילמד האיש שהוא בבחינת "אדם" את תורת "כי תפקדנו", את המושג הנשגב, הגואל, מושג החובה, את תפקיד החיים הנתון לו על-ידי ה'... ורק ממה שעוזר לו במילוי חובתו באה לו גם זכות מבוקשו ושאיפתו, ה' הוא מקור חובתו ומטרתה, והיסוד לזכותו

שיחות מוסר כרך ב מאמר טו

תגובות   

+1 #1 מאמר מצויין!שמעון 2009-08-16 17:18
נהנתי לקרוא והחכמתי.
חובת האדם לכבוד עצמי, כמה שנשמע הגיוני, איננו לצערי עניין טריוויאלי.
לחשוב על עצמי בזמן מעשה, האם מה שאני עושה מביא לי כבוד או שמה הייתי רואה בפעולה זו משום חוסר כבוד במבט מהצד, איננו עניין טריוויאלי ופשוט.
נדרשת מיומנות רבה לשם כך...

כל זה רק אומר, שצריך להתחיל לעבוד, לעבוד על עצמנו, ויפה שעה אחת קודם!

תודה ושבת שלום
www.simonweil.co.il
0 #2 חביבין ישראל שבראו בצלםנגדעון ארליך 2018-04-12 13:38
1. כנסת ישראל היא "נשמת עם ישראל". שם הפרלמנט במדינה הוא "הכנסת".
2. חפש בגווגל "שודד ים משפטי" וראה שזה כינויו של ברק בידי מומחה מין לאומי למשפט.
3. ברק היה זקוק לחוק כזה כדי לשלוט בצה"ל ובמדינה ולהעדיף מות בנינו הממלאים חובת שרות על אי נוחות של ערבי.( איסור נוהל שכן , ועוד ועוד).
4. רבי עקיבא לא חלק על דבר ה' בפי עובדיה הנביא "ואת עשיו שנאתי".
5. רבי עקיבא במשנה באבות לא אמר כלל " שנאמר כי בצלם אלוקים עשה אתת האדם" . אן בכתב יד קאופמן. זו תוספת שגויה. ( אחרת היה אומר : שנעשה בצלם).
6. רבי עקיבא התכוון לאדם הראשון , אבי ישראל, המכונה בתנ"ך "אביך הראשון".
7. כל שלושת החלקים הם על עם ישראל בלבד. וכן בנוסחה של אבותת דרבי נתן "חביבין ישראל שנבראו בצלם" .

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן