תקנון יהודי | אליעזר היון

• הדפסה
• דואל

וכבר מלאו חיינו בתקנונים. תקנון להתנהגות בשעת שמחה, חתונה, [הנהגת החתן, הנהגת הכלה ביום חופתם] ולהבדיל לוויה וניחום אבלים [האבל מדבר ראשון, סוגי ההספד וכו'] תקנון ברכות, תקנון סעודה [אין משיחים בסעודה, לא יביט בקדרת חברו] תקנון משפטי, תקנון לאומי [הנהגות ארץ ישראל והנהגות העם בארצו] עם סניף לתקנון הכותל [אין לתלוש עשבים מאבניו, קריעת הבגדים] ועוד ועוד.

תקנון כבוד הזולת

האם כבוד הזולת צריך להיות גם מעוגן בתקנון? אליבא דפירוש הרמב"ם למשנתנו התשובה היא, כן. גם את הכבוד לזולת יש לתקנֱן ולחלקו לקטגוריות. אין כבוד הזולת המבוגר ככבוד הצעיר הינוקא, ואין התנהגותך עם הזקן כהתנהגותך עם הצעיר. והכבוד הפחות לינוקא אינה כמן "קולא" בדיני כבוד הזולת, אלא להפך מיעוט הכבוד הוא חלק ממרכיבי התקנון המבקש להבחין בין כבוד ה'ראש' לכבוד 'התשחורת'.

הנה הרמב"ם:

ואמר בזאת הצוואה כשתעמוד לפני אדם גדול המעלה שים עצמך לנגדו קל, ושמש אותו ועמוד לפניו כאשר ירצה ואל תוקיר נפשך לו.

וכשתהיה עם שחור השער, רוצה לומר עם צעיר השנים, לא תעשה כן אבל תוקיר נפשך ואל תשחק ואל תתגעגע עמו.

אחר כך אמר לא תחשוב שמה שהזהרתיך מהתגעגע עם צעיר השנים יתחייב שתקבל אותו בזעם ובפנים זועפים. לא כן הכוונה- אבל צריך שתקבל כל אדם קטן וגדול, בן חורין ועבד, כל איש ממן האדם בשמחה.

תקנון יהודי

התקנון היהודי פועל מעבר לטרמנולוגיה של חוקים דתיים, קונסטיטוציוניים, התקנון הנו תיקנון של חיים שלמים לכבוד והדדיות, להנהגות פרטיות, הנהגות הציבור, התנהגויות והתייחסויות לאובייקטים.

קונספט התקנון: ראייתם וחשיבתם של מנהיגי הדורות שבכל דור –חז"ל.

מקורות

חיינו- אדם ברוך. הוצאת כתר