אבא שלו, בן שלו | בעז מלט

יצחק הבן של אברהם או אברהם האבא שלו?

פרשתנו פותחת בנוסח תמוה: "אלה תולדות יצחק בן אברהם הוליד את יצחק"
האם התורה "מבזבזת מילים" לחינם? ועוד באותו פסוק אז למה החזרה הזו?
 
מצאנו מספר דרכים בפרשנות הפסוק:
1. יש מפרשים שהמיוחד אצל אברהם ויצחק, שגם האבא וגם הבן מתפארים ביחסם לשני. בנוהג שבעולם שאם אביו של אדם הוא חכם גדול או איש עשיר, אזי בנו מתפרסם בתור הבן של, לפעמים להיפך ישנם אבות המכריזים אני אבא של... כאשר בנם אדם גדול. באה התורה ללמדנו שגם אברהם התפאר שהוא אביו של יצחק אבינו וגם יצחק התפאר באביו.
 
2. יש מפרשים שלאחר שכתבה התורה את המשך תולדות אברהם אבינו, רצתה התורה להפריד ביניהם, אמנם אברהם ילד בנים רבים, אבל הבן שלו הוא יצחק, בנו ממשיכו, הנושא את דגלו הוא יצחק. אנחנו מכירים מהחיים, לפעמים יש בן ביולוגי של אדם ויש בן טיפוחיו של אדם. באה התורה לומר לנו שרק יצחק הוא בנו של אברהם אבינו בכל המובנים, וזה ענין הפסוק "כי ביצחק יקרא לך זרע" שאומר הקב"ה לאברהם. (הערה: בפרשת וירא הקב"ה אומר לאברהם קח נא את בנך את יחידך ... אומר רש"י שכאשר נאמר לאברהם "קח את בנך" שואל אברהם "יש לי שני בנים". כלומר אברהם עצמו, במישור המשפחה רואה בהם בנים שווים. כאן התורה מתמקדת בהמשכיות של שושלת האבות בדרך לבניית עם ישראל).
 
3. רש"י כתב "לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה, שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו, מה עשה הקב"ה צר קלסטר פניו של יצחק דומה לאברהם, והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק..." ז"א יצחק היה דומא לאביו להפליא במראה פניו.
 
פרושו של רש"י מעורר מחשבות. ידוע שפניו של אדם מראות על פנימיותו, משקפות את אישיותו, אם כן כיצד זה יתכן שאברהם איש החסד יהיה כה דומה ליצחק איש הגבורה והדין?
נראה לומר שיש חסד שדומה לדין ויש חסד שכלל לא דומה, ויש דין הדומה לחסד ויש שלא.
פירוש, הרי גם מידת החסד לא תמיד מושלמת, ישנה דוגמא מזעזעת בתורה על יחסי אישות בין איש לאחותו (ויקרא כ,יז) והתורה שם קוראת לזה חסד, ובודאי כוונתה שם שלילית מאוד. אז למה נקרא מעשה כזה חסד? חסד נקרא מעשה של נתינה וחציית גבולות, גם אם אינו מוסרי. נאמר שהחסד המבורך צריך להיות על פי דין, גם לחסד צריך להיות גבולות, האם לספק חשמל למעבדות יצור טילים וחגורות נפץ זה חסד?!, כולנו שואפים להיות אנשי חסד ואף אחד לא רוצה להיות פראייר (אני מקווה...
 
מצד שני יש דין שבפנים כולו חסד, ויש דין שחיצוניותו דין ופנימיותו ג"כ רק דין. בסדום נעשה דין וגם בגרמניה היה דין, אבל לא היה בו שום חסד פנימי. אבל יכול להיות גם אחרת, יכול להיות שופט שכל היום עושה דין, ובאמת הוא מוסיף שלום בעולם, הוא מזכך את אויר העולם מרשע.
 
נחזור לפרשתנו, מי שהתבונן על יצחק ראה בפנים שלו שכולו חסד, ראה שהוא ממש המשך ישיר לאברהם אביו, הוא לדוגמא נסוג, מתרחק מהפלשתים כשהם עושים לו אינתיפאדה, אבל בסוף אבימלך מלך פלשתים בא אליו בתחנונים לכרות עימו ברית, יצחק אבינו מנצח את פלשתים בלי מלחמה. הוא כביכול לא עוסק בהפצת דבר ה' בעולם, הוא רק עוסק בעניניו הפרטיים בלבד, אבל מתחת לשקט החיצוני יצחק רוקם את תיקון העולם, הוא צוחק ליום אחרון.
 
מי שהתבונן באברהם אבינו, ראה שהוא זיכך את מידת חסדו, אמנם כאב לו לגרש את האמה ובנה (הגר וישמעאל) אבל הוא התגבר על יצרו ושמע לקול ה', וכן עם לוט בן אחיו, ועוד. הוא בירר את גבולות החסד.
 
4. הבעל שם טוב קרא את הפסוק בשאלה, אלה תולדות יצחק בן אברהם? כיצד נולד מאיש החסד בעל הגבורות? המשך הפסוק הוא התשובה, אברהם הוליד את יצחק, פרוש דוקא מידת החסד היא הגורמת  שיהיה בעולם צמצום, שיהיו בעולם הבדלות, שיהיו חכמים ויהיו סכלים, שיהיו עשירים ורשים, ועל ידי זה שיהיה חסר לאחד והשני יתן לו, יתקיים "עולם חסד יבנה"
 
אם כן באה התורה ללמדנו שאיחוד המידות זהו האתגר שלנו מורשת אבותינו.
 
לא משנה מהי המידה הדומיננטית שלנו, תמיד אנו צריכים לברר את גבולותיה הנכונים, ועל כן הן נקראות מידות, מלשון מידה וגבול.
 
את ההזדמנויות כבר ה' ישלח לנו.
 

תגובות   

0 #1 נהדרGuest 2013-10-27 10:57
תודה

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן