תלמוד בבלי, מסכת עירובין נד ב:
ת"ר כיצד סדר משנה:
משה למד מפי הגבורה (הקב"ה)
נכנס אהרן ושנה לו משה פירקו (לימד אותו משה מה שלמד),
נסתלק אהרן וישב לשמאל משה (אחרי שלמד, קם אהרן וישב לשמאלו של משה)
נכנסו בניו ושנה להן משה פירקן.
נסתלקו בניו אלעזר ישב לימין משה ואיתמר לשמאל אהרן
רבי יהודה אומר לעולם אהרן לימין משה חוזר (דעתו של רבי יהודה, שאהרן ישב לימינו של משה ולא לשמאלו)
נכנסו זקנים ושנה להן משה פירקן נסתלקו זקנים נכנסו כל העם ושנה להן משה פירקן
נמצאו ביד אהרן ארבעה (פעמים, כלומר, אהרן שמע את אותו הלימוד שוב ושוב כאשר לימד משה את הבנים, הזקנים והעם) ביד בניו שלשה וביד הזקנים שנים וביד כל העם אחד.
נסתלק משה ושנה להן אהרן פירקו, נסתלק אהרן שנו להן בניו פירקן, נסתלקו בניו שנו להן זקנים פירקן, נמצא ביד הכל ארבעה.
מכאן א"ר אליעזר חייב אדם לשנות לתלמידו ארבעה פעמים, וקל וחומר, ומה אהרן שלמד מפי משה ומשה מפי הגבורה כך, הדיוט מפי הדיוט על אחת כמה וכמה (שצריך לחזור על הלימוד ארבע פעמים)
רבי פרידא הוה ליה ההוא תלמידא דהוה תני ליה ארבע מאה זימני וגמר (לרבי פרידא היה תלמיד קשה הבנה, שרק אחרי ארבע מאות הסברים היה מבין)
יומא חד בעיוה למלתא דמצוה (יום אחד, בשעת הלימוד, קראו לרבי פרידא לצאת לדבר מצוה)
תנא ליה ולא גמר, (לאחר שלימדו ארבע מאות פעם, מתברר שהתלמיד לא מבין)
א"ל האידנא (עכשיו. כלומר, היום) מאי שנא (מפני מה עדיין לא ברור לך)
א"ל מדההיא שעתא דא"ל למר איכא מילתא דמצוה אסחאי לדעתאי וכל שעתא אמינא השתא קאי מר השתא קאי מר (אמר לו, מאותה שעה שקראו לך, הוסחה דעתי, וכל רגע חשבתי לעצמי שאולי תצא עכשיו)
א"ל הב דעתיך ואתני ליך (תן דעתך, ואסביר לך שוב)
הדר תנא ליה ד' מאה זימני [אחריני]
נפקא בת קלא וא"ל ניחא ליך דליספו לך ד' מאה שני או דתיזכו את ודרך לעלמא דאתי
(יצא קול מן השמים והציע לרבי פרידא כשכר, שיוסיפו לו לחייו ארבע מאות שנה, או שיזכה הוא ובני דורו לחיי עולם הבא)
אמר דניזכו אנא ודריי לעלמא דאתי אמר להן הקב"ה תנו לו זו וזו
(בחר רבי פרידא בחיי עולם הבא לו ולבני דורו, אמר הקב"ה תנו לו את שניהם)
עד כאן הסיפור הנפלא מהגמרא.
Please wait...