השועל והדגים | מערכת האתר

• הדפסה
• דואל

ברכות סא:

תנו רבנן (שנו חכמים)
פעם אחת גזרה מלכות הרשעה (מלכות רומי) שלא יעסקו ישראל בתורה.

בא פפוס בן יהודה ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהלות ברבים ועוסק בתורה

אמר ליה: עקיבא אי אתה מתירא מפני מלכות?!
אמר לו: אמשול לך משל למה הדבר דומה.

לשועל שהיה מהלך על גב הנהר וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום
אמר להם: מפני מה אתם בורחים?
אמרו לו: מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם.
אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם?
אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות? - לא פקח אתה אלא טפש אתה
ומה במקום חיותנו אנו מתיראין במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה...

אף אנחנו עכשיו שאנו יושבים ועוסקים בתורה שכתוב בה (דברים ל) כי הוא חייך ואורך ימיך כך, אם אנו הולכים ומבטלים ממנה על אחת כמה וכמה.

אמרו, לא היו ימים מועטים עד שתפסוהו לרבי עקיבא וחבשוהו בבית האסורים ותפסו לפפוס בן יהודה וחבשוהו אצלו.

אמר לו: פפוס מי הביאך לכאן?
אמר ליה: אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים.

3 הערות:

א. מדוע רבי עקיבא מסר את נפשו על עניין זה, לכאורה צודק פפוס שהיה צריך להתירא מהמלכות. שהרי לימוד תורה, ובפרט הקהלת קהילות ברבים אינה משלושת המצוות שבהן נאמר "יהרג ואל יעבור".

ב. מה באמת חושב לעצמו השועל? הרי ברור שדגים מחוץ למים ימותו? ומה הוא אומר להם "כשם שדרו אבותי ואבותיכם", מתי דרו אבותיהם יחדיו?

ג. ישנה הבחנה נוספת בניסוח. הדגים "מתקבצים ממקום למקום", ואילו השועל שואל אותם "מפני מה אתם בורחים"  

כדי לבאר את דברי הגמרא, נבהיר שהנמשל לדגים אלו בני ישראל כמבואר בכמה מקומות שבני ישראל נמשלים לדגים בדומה לברכת יעקב "וידגו לרב בקרב הארץ", הרשתות אלו הגזרות שגוזרים הרומאים שלא ללמוד תורה. המים כמובן אלו דברי התורה שנמשלה למים.

השועל מסמל את חכמת החיות, ובאמת הוא צודק לכאורה. ביטול תורה אינו בגדר יהרג ואל יעבור, לכן אומר פפוס לרבי עקיבא "אינך מתירא מפני המלכות".

רבי עקיבא עונה לו במשל, שלעזוב את התורה - זו לא אופציה. זה כמו שהדג יעזוב את המים. 

זו גם ההבחנה שבין ההשקפה של הדגים להשקפה של השועל. השועל רואה דגים בורחים ממקום למקום, כמו שפפוס רואה את רבי עקיבא ותלמידיו בורחים. עונה לו רבי עקיבא: אנחנו לא בורחים, אנחנו מבינים שהחיים שלנו כעם תלויים בתורה. הדרך שלנו להתמודד עם הגזירות אינה לצאת מהמים, זו טפשות. אנחנו מתקבצים, מתאחדים. רק באחדות נוכל לגזרות.