מסכת קידושין, לא
בעו מיניה (שאלו) מרב עולא: עד היכן כיבוד אב ואם?
אמר להם: צאו וראו מה עשה עובד כוכבים אחד באשקלון, ודמא בן נתינה שמו.
פעם אחת בקשו חכמים פרקמטיא (בקשו לעשות עסק) בששים ריבוא שכר,
והיה מפתח מונח תחת מראשותיו של אביו, ולא ציערו.
אמר רב יהודה אמר שמואל: שאלו את רבי אליעזר: עד היכן כיבוד אב ואם? אמר להם: צאו וראו מה עשה עובד כוכבים אחד לאביו באשקלון ודמא בן נתינה שמו.
בקשו ממנו חכמים אבנים לאפוד בששים ריבוא שכר, ורב כהנא מתני (שונה): בשמונים ריבוא, והיה מפתח מונח תחת מראשותיו של אביו, ולא ציערו.
לשנה האחרת נתן הקב"ה שכרו, שנולדה לו פרה אדומה בעדרו.
נכנסו חכמי ישראל אצלו, אמר להם: יודע אני בכם, שאם אני מבקש מכם כל ממון שבעולם אתם נותנין לי, אלא אין אני מבקש מכם אלא אותו ממון שהפסדתי בשביל כבוד אבא.
שאלות לדיון:
א. האם יש קשר בין המצוות? כלומר, הלוא דמא יכל לקבל את שכרו בדרכים רבות, לא רק בדרך של פרה אדומה. אולי יש קשר בין הרעיון הטמון בפרה אדומה לבין כיבוד אב ואם? כמו כן בסוף הסיפור מתברר שגם דמא בן נתינה מבין שהפרה היא שכר עבור כיבוד אביו, שהרי הוא מבקש עבורה רק את הסכום שהפסיד במצוות כיבוד אב.
ב. בהלכות כיבוד אב ואם נאמר שהבן לא מחוייב להפסיד כסף עבור מצווה זו. אם כן, למה רבי אליעזר מביא את הדוגמא הזו כדי לשרטט את הגבול של כיבוד אב ואם? ובכלל, האם האב לא היה שמח יותר אם היו מעירים אותו בשביל עסקה חשובה כל כך?.