ענה לה רבי עקיבא בעצב: "כיצד אלך, הלא כל יושבי בית הספר ילעגו לי, אדם מבוגר בן ארבעים שנה, שאינו יודע אפילו קרוא וכתוב"?

 

כתשובה ביקשה רחל שיביא לה חמור נכה שחוליותיו הפצועות יצרו שקעים וגומות בגבו. את הגומות מילאה בעפר ובתוכו הניחה זרעונים. לא חלף זמן רב ובגבו של החמור צמחה גינה קטנה. הוציאו רבי עקיבא ואשתו את החמור לשוק, וגרמו לצחוק גדול אצל הקונים: חמור וגינה על גבו. אטרקציה בכיכר השוק. גם ביום השני, צחקו העוברים והשבים על הבריה המשונה, אך ביום השלישי איש כבר לא צחק. האנשים התבוננו בחמור ואמרו כנראה זהו מנהגו של חמור הזה.

 

צא ולמד, אמרה רחל לרבי עקיבא, ביום הראשון יצחקו עליך ואפילו יפגעו בך, ביום השני גם כן, ביום השלישי התגובה תהיה כבר שונה, או במילים של המדרש "יאמרו זה מנהגו כך". [מדרש הגדול לפרשת שמות].

 

מה בעצם אמרה רחל לבעלה? שבסופו של יום שאר התלמידים יתרגלו לנוכחותו וכבר לא ילעגו עליו? הלא את זה יכל רבי עקיבא להבין בכוחות עצמו, החשש או המצוקה שלו נבעה מהלעג הראשוני, מקבלת הפנים החייכנית, מהעקיצה המושחזת שתילחש מאחורי גבו כשיכנס לכיתה, ולזה, צריך עדיין להבין, מה הועילה רחל במשל החמור?

 

אחד ממונחי היסוד הבסיסיים במדע הסוציולוגיה הוא ה'עובדה החברתית' שטבע דורקהיים מאבותיה המכוננים של הסוציולוגיה. לדבריו, האדם מתנהל על פי המוסדות ומערכות ההתנהגות של החברה הסובבת אותו, לפני שהוא פועל על פי ההתנהלות האישית שלו. דורקהיים מביא כדוגמא את הנכות. הגדרת הנכות אינה תוצאה של קריטריונים פיזיים אלא חברתיים בלבד. החברה מגדירה מצבים [פיזיים ואחרים] מסויימים כנכות ואחרים כנורמטיבים. במשך השנים חלו תמורות ושינויים בפרשנויות אלו, כמו היחס למחלות רוח, תזונה, יכולת קריאה וכתיבה, וכן הלאה. דוגמא נוספת: צחצוח שיניים קודם השינה. אדם מבוגר מצחצח את שיניו בלילה לא מפני שהוא חשב על כך והגיע למסקנא כי כך ראוי לנהוג, אלא משום שהוא נולד לתוך מציאות חברתית הרואה מגיל קטן מאד בצחצוח השינים אלמנט חשוב. מכאן מגיעה האמירה של דורקהיים כי ה'עובדה החברתית הינה בעלת משמעות כפייתית', כלומר האדם נולד לתוך עובדה חברתית וקשה לו מאד לשנות אותה.

 

כשרחל שומעת מרבי עקיבא על חששו מלעגם של התלמידים, היא מעמידה בפניו את משל החמור כדי להסביר לו, שהעובדה שהוא מתחיל ללמוד בגיל 40 אינה נכות ביולוגית או מנטלית אובייקטיבית, אלא היא שייכת לעובדה חברתית שנוצרה על ידי החברה. מאחר שכך, אין לו 'לקחת ללב' את לעגם של חבריו אף מהרגע הראשון. בנוסף, אל מול העובדה החברתית של החברה, ניתן לייצר עובדה חברתית חדשה ושונה שאם רק מתמידים בה, הופכת היא לעובדה חברתית אלטרנטיבית שמקובלת גם על ידי החברה. זו הסיבה שאחרי שלשה ימים אמרו הבריות כי החמור כבר לא מעורר גיחוך אלא הוא זן חדש של חמור – חמור גינה. גם רבי עקיבא בתחילה שיתקל בעובדה החברתית המוצקה הרואה לימודים של בן 40 כמשהו יוצא דופן, ייצר לאחר שלשה ימים עובדה חברתית חדשה לגביו, והתלמידים ושאר הצופים יבינו כי אין מדובר בו במשהו מעורר גיחוך אלא ביצירת זרם חדש, אולי אלטרנטיבי, אולי נועז וחדשני, אך לא פחות לגיטימי.