למי יותר קשה? | ישראל אדלר

• הדפסה
• דואל

במהלך החברות המשותפת של אנשים שהתחנכו במסגרות דתיות ושאינן כאלו, בחברותא, עולה לא אחת השאלה, למי יותר קשה להאמין או לקיים מצוות?

האם למי שגדל על דרך התורה מגיל ינקות והתחנך למצוות יחד עם השיניים שהצמיח, או למי שלא התחנך לכך ורק בגיל בוגר לפתע נחשף לאמונה ולקיום תורה ומצוות.

במהלך הלימוד השבועי בפרשת השבוע החולף, נגענו בנקודה זו, מתוך הפסוקים וביאורי חז"ל עליהם.

בתחילת פרשת תולדות מתארת התורה את בני הזוג חשוכי הבנים, המייחלים בכיליון עיניים ומצפים לישועה. יצחק ורבקה, אחרי למעלה מעשר שנות ציפייה, נעמדים לתפילה מרקיעת שחקים, מתחננים לנס שיהפוך אותם לאב ואם.

"ויעתר יצחק לנוכח אישתו כי עקרה היא, וייעתר לו ד'".
וברש"י מופיעים דבריהם של חכמינו ז"ל, המבארים ומתארים את התפילה שלהם – יצחק עומד בקרן זווית אחת, ורבקה, בקרן זווית שנייה ומעתירים בתפילה לפני ריבון העולם.

תפילת מי מהם היא זו שמכריעה את הכף?

מלשון הפסוק וייעתר "לו" ד'-אנו למדים שזו תפילתו של יצחק.
ומדוע?

 מכיוון ש"אינה דומה תפילתו של צדיק בן צדיק, לתפילת צדיק בן רשע!"- יצחק, הוא בנו של אברהם הצדיק ורבקה היא ביתו של לבן הרשע ולכן תפילתו של יצחק מתקבלת יותר מתפילתה של רבקה.

והשאלה היא למה?

האם לא הוגן יותר שרבקה, שהלכה נגד הזרם וקרעה את עצמה ממשפחתה ומבית אביה הרשע, תקבל יחס מועדף על פני יצחק שקיבל את כל צדקותו על כפית של זהב מאביו הצדיק?

הרב אליהו דסלר בספרו "מכתב מאליהו" משיב על שאלה זו.

באמת אין חולק שהמאמץ שעושה מי שנוטש את דרך בית אביו ומשפחתו עבור האמת, מקנה לו זכויות עצומות שאין למי שלא עבר את הדרך הזו. וכפי שאמרו חז"ל "לפום צערא – אגרא" (לפי הצער- כך השכר).

אולם, בדבר אחד קל יותר למי שנמצא בתחילת הדרך של ההתחזקות, והוא- תחושת החידוש והרעננות שיש לו בכל מצווה. לכל פעולה רוחנית שהוא עושה נלווית המתיקות של "פעם ראשונה". את זה אין למי שמברך על המזון מגיל שנתיים ומתפלל מגיל שלוש. ובכדי להגיע אל אותה רמה איכותית של קיום מצוות כמו עמיתו המתחזק והמתחדש, עליו להשקיע כוחות נפש מיוחדים. ואם בכל אופן הוא מצליח להגיע לכך, הרי שהתאמץ על זה הרבה יותר.

אם יצחק מצליח להגיע לאותה התלהבות והתרגשות בתפילתו בדיוק כמו רבקה, למרות שהוא "צדיק בן צדיק"- המאמץ לכך גדול יותר והשכר, בהתאם.
בשורה התחתונה,לאף אחד לא יותר "קל", כל אחד מאיתנו נדרש להשקיע את כל כוחותיו מהמקום בו הוא נמצא.

ולפי גודל המאמץ, כך גודל השכר.