חברותא - חיבור ופירוד | סמדר, משתתפת בחברותא

• הדפסה
• דואל

 שלום שמי סמדר ואני גננת במקצועי.

לארגון חברותא הגעתי דרך ענין מקצועי לגמרי. כבר הזכרתי שאני גננת אך לא כתבתי שמאחורי כבר שנים רבות של ניסיון ומאחר שכך אני נחשבת ל'כתובת' מוכרת לגננות רבות שמתייעצות אתי במגוון תחומים. אני יכולה לומר שמידי שבוע אני מקבלת קרוב לעשר פניות על בעיות בלתי שגרתיות המתעוררות אצל גננות צעירות יותר.

באחת הפעמים קיבלתי טלפון מגננת חרדית. הנושא היה ילד להורים גרושים המטופל אצלה בגן. מנסיוני רב השנים אני יודעת שכאשר קיימים קונפליקטים עויינים וכעסים בין ההורים הכוללים בין השאר טקטיקות של ביטויים אגריסיביים, או אלמנטים פיזיים ומילוליים קשים, הם עלולים להשפיע השפעה הרסנית על נפשו של הילד. ואמנם כך היה אצל אותה גננת. הילד גילה נטיות תוקפניות והתנהג בצורה לא תקינה.

הצעתי לאותה גננת את מה שהצעתי אך לאחר השיחה אתה חשבתי לעצמי כי אולי צריכה הייתי לבדוק קצת את התופעה בקשר לאותו מגזר עליו דיברה הגננת כלומר החברה החרדית. מעניין היה אותי לדעת כיצד מתייחסת החברה החרדית מבחינת המקורות התורניים שלה לתופעת הגירושין. בנוסף, מאחר שגם אני בעצמי אשה גרושה (מבלי להיכנס לפרטים), קיבלתי משנה מרץ לבדוק את התחום, והתחלתי לחפש חומר בכוחות עצמי.

לא אלאה אתכם בפרטים אך אציין כי החומר שקיבלתי היה בעיקר מוטה ולא נכון אובייקטיבית וכך הגעתי במהלך השיטוטים שלי אליכם. ביקשתי שיצוותו לי חברותא בעלת ידע תורני וביחד אנו לומדות כבר כמה חודשים את יחסה של היהדות לתחום הנישואין, הזוגיות, וגם פירוד וגירושין.

מדובר כמובן בלימוד אינטלקטואלי ואולי גם תרבותי. אני לא מתכוננת לחזור בתשובה למען הגילוי הנאות..., אך אני מודה לכם על האפשרות שנתתם לי להכיר את מקורותינו בסוגיות חשובות.

סמדר.