לך לך.. ממרבצך לאושרך! | דוד הוד

• הדפסה
• דואל

תורת ישראל, פותחת, בתיאור תהליך "בריאת העולם". "העם היהודי" איננו מוזכר שם.

 

 התורה מתחילה עם פרשת בראשית, בה מתוארת בריאת העולם. לאחר כך, מגיעה פרשת נח, בה מתואר החרבת העולם ע"י המבול, ויישובו מחדש לאחר מכן. הפרשה השלישית, פותחת במילים "ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך".

 

 מבלי כל הקדמה, מיהו "אברם" (רק לאח"כ התווספה לשמו האות "ה") פתאום אנו קוראים על קריאה משמים דווקא אליו: "לך לך..." אתה הולך להיות האבא ההיסטורי של עם הנצח... למה דווקא הוא?

 

 את השאלה הזו, שואל 'הרמב"ן' הקדוש.

עונה על שאלה זו ה"שפת אמת". (אחד האדמור"ים לשושלת חסידות "גור") אכן, דורו של אברהם, היה דור עובדי אלילים, אף אחד לא האמין באלוקים. הבורא, ברחמיו, שלח מסרים לכולם, לכולם הוא שלח את הקריאה: לך לך מארצך, מהארציות שלך, מהחומריות שלך, מהאמונה שלך באליל האש או באליל השור, באליל הכסף, באליל הכבוד, באליל הרכב החדיש כדי להרשים את החבר'ה, באליל שדרוג הבית ואיבזורו כדי להרשים את הדודים או באליל ההישגיות בעבודה וחיי התחרותיות האופנתית... הינשא אל על, להרגיש יותר את הרובד האמיתי של החיים, הרובד הרוחני של החיים...

 

 כל הדור ההוא שמעו את הקריאה. אברהם, פשוט, היה היחיד שהחליט להתייחס אליה...

 

 אומרים חז"ל, גם לנו, לכל אחד מאיתנו, מושמעת הקריאה \ הבקשה הזו. כל יום ויום.

 

 האם מישהו מאיתנו שומע אותה?

 

זה דומה לסיפור שלנו

 הקריאה הזו לאברהם, מכוונת היישר לליבו של כל אחד מזרעו.

 לך לך, אומר לך בורא עולם. תתחיל לחיות את האידיאלים הרוחניים. לדרישות החומריות, תן חשיבות משנית. לפני שאתה מחליט היכן לעבוד \ לגור \ כמה זמן להקדיש ללימודי יהדות \ עם מי להתחתן, תחשב, קודם כל, מה מבין שתי האפשרויות משתלב בהצלחה יותר עם ההתקדמות היהודית שלי, עם ההתקדמות שלי לנחלת הנצח.

 

 שם, בנחלת הנצח, גם יש הבדלים ב"מחירי הנדל"ן". שם, הפערים "מאד" גדולים וההבדלים מונצחים. פה ההבדלים זמניים עד סוף החיים, או עד ביאת המשיח שתהיה בקרוב מאוד בעזרת השם. משקיען טוב בוחן קודם כל את רמות התשואה..

 

 הקריאה הזו, המושמע כלפינו, מתגלמת בהרהורי ליבנו. בתוך הלב, אנו שומעים קול השואל: אולי הגיע הזמן קצת לשנות כוון, אולי הגיע הזמן קצת יותר להתחזק בשמירת מצווה מסוימת, מצוות שונות... לתת לסדר יום שלי אופי תורני יותר..?

 

 לך לך, אומר לך בורא עולם. אתה באמצע מסע כומתה שנועד לאסוף כמה שיותר מצוות ולהפיק כמה שיותר נחת רוח בשמיים ממעשיך - בן אנוש יקר שלא שכח את שליחותו... אתה באמצע יום מסחר בבורסה, תנצל, תנפיק "אגרות מצוות.."

 

 השאלה, האם אנו מתייחסים לקול הזה, או שהננו דוחים אותו בעדינות ובאלגנטיות כל פעם לעוד יום \ שבוע \ חודש \ שנה \ לכשיבשילו התנאים \ לכשאקנה אוטו \ לכשאתחתן \ לכשייוולדו ילדים \ לכשאתבסס בעבודה קבועה וכו'.

 

אנו ב"גלות?" (ה"גלות" היא סלקטיבית)

 שואל הצדיק רבי אליהו דסלר זצ"ל (בספרו 'מכתב מאליהו' ב' 208) מה זה "גלות"? והוא עונה: "בני אדם, המחשיבים את החומריות, ומנשאים את המצליחים בהם".

 

 ומה זה "ניסיון הגלות"? (-מהי ההטעיה המלווה את חיי האנשים החיים בתקופה בה יש "גלות" כבימינו) "ובזה הוא הניסיון הגדול" הוא מסביר, מי שמבין וקולט ש"כל הצלחתם (-של המשקיעים את רוב מרצם בשדרוג החומריות ושל ה"מצליחנים" למיניהם) היא אך נראית לעין והינה זמנית בלבד... הם אשר עומדים בניסיון הגלות... הם כבר גאולים מהגלות..."

 

 עיקר גדולת האדם, אומר ה"שפת אמת" נמדדת בהצלחתו להימנע מהשתעבדות לדרישות החומריות והאופנתיות.

 

 הקב"ה אמר לכל בני דור אברהם "לך לך". אברהם, החליט להתייחס. גם לנו אומר הקב"ה "לך לך..." האם גם אנו מחליטים להתייחס?