מלשון המקרא משמע, שמיד עם ביאתם לארץ עליה לשבות - אך מיד הוא ממשיך ואומר: שש שנים תזרע שדך... מדוע, אם כן, הקדים הפסוק לומר "כי תבואו אל הארץ - ושבתה הארץ?"

 

רבנו ה"משך חכמה" מבאר את הפסוק הזה כדרכו בביאור נפלא, וכדי להבין את דבריו, נקדים את המשל הבא :

 

ראובן בא לראות מחסן שהוצע לרכישה. המוכר הראה לו באדיבות את המקום, תיאר בפרוטרוט את כל מעלותיו, ואף נקב במחיר שנראה סביר. הקונה לא היסס, והציע לגמור את העיסקה במקום. אך המוכר ביקש ממנו לשבת לרגע; 

 

עליו להסביר לו כמה תנאים, הקשורים במכירה.

 

"ראשית כל, עליך לדעת, שאתה מוגבל כאן בשעות. אינך יכול לעבוד אחרי שמונה בלילה. חוץ מזה, לא תוכל להכניס כאן מכונות הגורמות לרעש מעל לרמה מסוימת. אסור לך להחזיק כאן חומרים דליקים, ועליך להכניס מיגון מפני פריצות ושריפות. אם אתה מוכן לכל זה, אחתום על החוזה ברצון, סיכם המוכר.

 

"אני חושב שיש כאן אי-הבנה", אמר ראובן, "הלא ברצוני לקנות את המחסן, אני רוצה שיהיה שלי, שאוכל להשתמש בו כטוב בעיני, ולא להיות מוגבל על ידי כל מיני תנאים. אני רוצה לקבל את המקום ללא כל תנאים!" "אתה טועה, ידידי" הרגיע אותו הלה. "גם אני, אין בכוונתי להגביל אותך, המקום אכן יהיה שלך לחלוטין. אבל אני מעונין, שתהיה מרוצה מן העסקה, אינני רוצה שאחר כך תבא אלי בטענות. ועל כן, עלי להבהיר לך את התנאים, שבהם תוכל להשתמש ברכוש שלך ללא סיבוכים. אני בטוח, שאינך רוצה לחיות כאן בסכסוכים תמידיים עם שכניך, אני בטוח עוד יותר, שאינך רוצה לראות כאן שריפות ופריצות. כל התנאים שהתניתי אתך, הם לא לטובתי, אלא לטובתך !"...

 

ה' נתן לעם ישראל את ארץ ישראל במתנה. אולם יחד עם זאת, התנה עמם, שלא יעבדו את שדותיהם בשנת השמיטה. 

 

לכאורה, היה ציווי זה עלול להתפרש כאילו אינו מוכן למסור לנו את ארץ ישראל בעין יפה, כאילו הטיל עלינו הגבלות כדי שלא תצא הארץ מרשותו לגמרי ...

 

כדי שלא נעלה על דעתנו מחשבה כזו, הקדים הפסוק ואמר: כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם - הנתינה שאני נותן לכם את הארץ היא נתינה גמורה, נתינה ללא הגבלות, וללא תנאים; ובכל זאת עלי לומר לכם: "ושבתה הארץ" - הארץ היא זו שדורשת שישביתו אותה... הלא אינכם רוצים פיסת אדמה בלבד, הלא אתם רוצים לקבל את הארץ הקדושה, כדי לחיות בה בקדושה; ואם כן, חייבים אתם לכבד את קדושת הארץ, לתת לה לשבות בשנה השביעית, כדי שתתקדש בקדושת השבת ...!

 

(ע"פ משך חכמה)