מי הם גיבורי הכח? | מאמר אורח

• הדפסה
• דואל

בפרשתנו עם תחילתה מופיעה מצות השמיטה, השבתת כל עבודות בשנה השביעית, "ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה' שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור"

מיוחדת היא המצווה זו מכל המצוות ומה היא ייחודה? במדרש מובא ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו. ר' יצחק נפחא אומר אלו שומרי שביעית, בנוהג שבעולם אדם עושה מצווה ליום אחד לשבת אחד לחודש אחד וכו', וזה השומר שביעית רואה שדהו שוממה, כרמו שומם ושוחק, היש גבור חיל גדול מזה?

ר' יצחק מסביר לנו במדרש שגבורי כח עושי דברו הם אך ורק שומרי השביעית כי בכוחו של אדם להתגבר על יצרו יום או יומיים ואם ישתדל יותר יוכל להתגבר שבוע או חודש, אך לעמוד נגד יצרו שנה תמימה, לעמוד מול אדמתו כשכל עבודת ששת השנים הקודמות יורדת לטמיון, לראות איך פרי עמלו ויגיע כפיו נובל וכלה בשמש, לעמוד ולשמוח שמחה של מצווה, אדם כזה מתעלה לדרגה של "מלאכיו גיבורי כח עושי דברו".

זו היא דרגה גבוהה של שומרי שביעית של האנשים המצליחים בכל כוחם להתעלות מעל לכוחות הטבעיים ולכן יחשבו כמלאכים. אחת מהסיבות והטעמים שנאמרו במצות שמיטה היא שמצווה זו ניתנה כדי להשריש ולחזק בלבם של ישראל את מידת הבטחון.

מסבירים המפרשים שסיבה זו היא העיקרית, ומטרת המצווה שבשנה זו שאין הוא עובד באדמתו, ישליך על ה' יהבו ובטחונו, ויבטח בלב שלם שהקב"ה הזן ומפרנס לכל, יפרנס גם אותו

כך גם מובא גם בפרשת השמיטה שבתורה "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו, וצויתי את ברכתי לכם בשנה השישית ועשת את התבואה לשלש השנים".

מפרש בספר "כלי יקר" פסוק זה כי ההבטחה בפסוק זה שהארץ תוציא בשנה השישית פירות ותבואות בכמות רגילה כפי שהיא מניבה כל שנה ושנה, ואז אם תשאלו מה נאכל? מבטיח הקב"ה ומבטיחה התורה "ועשית את התבואה לשלש השנים", פירושו שיאכלו את הכמות, שבדרך כלל מספיקה לשנה, יאכלו בתקופת שלש שנים. בכל שנה יאכלו קצת ויתברך האוכל במעיהם, שישבעו מכמות קטנה.

לכן אדם שמקיים את מצות שמירת שביעית כהלכתה, אדם שיש לו בטחון כה גדול ביוצרו ובבוראו, אדם זה מובטח לנו שתשתרש בו מידת הבטחון בהקב"ה לכל חייו, ובכל הנהגותיו ומעשיו, אדם זה מתעלה לדרגת מלאך ולדרגת גיבורי כח, ומכאן נובעת מסקנתו של ר' יצחק נפחא במדרש המסיים ואומר יש לך גיבור חיל גדול מזה?

שבת שלום