יוסל היה בעל אכסניה פשוט שאת עסקיו הקפיד לנהל ביושר ובהגינות. שנים רבות ניהל יוסל את עסקו לשביעות רצונו עד שבאחד הימים הגיעו לביתו של יוסל פקידי המלך והודיעו לו כי התגלו שטרי כסף מזוייפים במחוז בו הוא מתגורר והסימנים כולם מובילים לעבר אכסנייתו. יוסל ניסה לטעון בכל תוקף כי אין לדברים שחר וכי הוא מעולם לא נגע, ואפילו לא ראה כסף מזוייף. אך ללא הועיל. הפקידים הודיעו לו בסבר פנים חמור כי משפטו יערך בחודש הבא ועליו להופיע במועד הנקוב. הם גם הסבירו לו כי אם ינסה הוא לברוח יוחמר עונשו והוא יוצא להורג.

 

יוסל ידע את פשרו של משפט כזה. על פי רוב כאשר הורשע אזרח בשימוש בכסף מזוייף נשלח הוא לעשרות שנים לבית האסורים ורבים מן האסירים סיימו את חייהם בכלא. הוא גם הבין כי אין לו לאן לברוח, שכן מלבד גזר דין המוות המאיים, גם גבולות המדינה סגורים ותמונתו מופצת בכל תחנת משטרה. לאחר התייעצות עם ידידים נודע לו כי הפיתרון היחיד שנותר לו הוא לבקש את רחמיו של המלך. אם יצליח הוא להגיע אל המלך עצמו, וישפוך לפניו את תחינתו סיכוייו להינצל גבוהים, שכן המלך ידוע היה כאדם רחום וחנון המוכן להקשיב לאדם במצוקה.  

 

ניסה יוסל להגיע אל ארמון המלך אך מסביב למבנה המפואר חנו גדודי צבא שלא נתנו לאיש להתקרב. חזר יוסל מיואש וקודר אל ביתו. בינתיים המלך עצמו שהיה נוהג מידי פעם לפשוט את בגדי המלכות שלו ולצאת אל העם כדי לשמוע את נתיניו מקרוב יצא לאחד המסעות כאשר הוא מתאכסן ב... לא פחות באכסנייה של יוסל. 

 

יוסל קיבל את ההלך העני ושיכן אותו באחד החדרים כשהוא אינו מודע לכך כי המלך נמצא ביתו. כעבור שבועות ספורים נודע ליוסל כי אותו הלך עני שהיה בביתו היה המלך בכבודו ובעצמו. קרע יוסל את בגדיו ומרט את שערות ראשו: הן המלך היה בביתי ויכולתי לשוחח אתו, כיצד החמצתי את ההזדמנות הנדירה הזו? מתי אם בכלל אוכל לראות שוב את המלך ולהתחנן לפניו על נפשי?

 

בחודש אלול ובימים הנוראים נמצא המלך, הקדוש ברוך הוא קרוב אלינו. הוא נמצא כאן בבית וכל אחד יכול לשוחח אתו, ולבקש את בקשותיו. להבדיל ממלך בשר ודם ניתן להתפלל ולבקש בכל ימות השנה, אולם אין ספק כי בימים אלו נמצא המלך קרוב מתמיד, וחבל להחמיץ הזדמנות נדירה זו, ועל כך אומר הנביא: "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב".