לטבול במקווה של הקדוש ברוך הוא | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

"אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמים, שנאמר [יחזקאל לו] וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם.

ואומר [ירמיה יז] מקוה ישראל ה', מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל [יומא פ"ח משנה ט].

מה נוסף על ידי הדרשה האחרת שאין בקודמתה? מעיר הרב אזרחי.

ומשיב: ההתפעלות הראשונה היא, מאפשרותו של האדם, להיות במצב של לפני ה"'.

הדאיה הזאת אחת בשנה מקרקע המציאות, אל 'לפני ה' תטהרו' [ויקרא טז] - דבר זה נוסך הרגשת אושר.

מה עוד שהקב"ה בכבודו ובעצמו הוא המטהרנו, הלא זהו אושר על גבי אושר.

לא רק הטהרה וההיכבסות, אלא הזכות להכנס לפני ולפנים - לפני ה'.

לא רק הטהרה וההיכבסות אלא הזכות להיות מטוהר, לא על ידי מישהו אחר אלא על ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו.

אשריכם ישראל...

אבל מסביר הרב צריך גם את הדרשה השניה שכן כל זה עדיין לא מספיק.

עדיין אין אנו מגיעים אל רום פסגת האושר ללא ה'ואומר'.

משום שבאומר זה נאמר, כי מקוה ישראל ה', לאמור, הקב"ה כביכול, עשה עצמו ל'מקוה' לישראל.

הקב"ה עומד ומתחנן לפנינו: קבלו הצעתי אנא מכם בואו וטבלו בי!

מסוגל הוא האדם להביא עצמו לידי טבילה לא רק במקוה של מים חיים, אלא לטבילה בחי עולמים עצמו.

ובלבד שיטבול. ובלבד שלא תהא שום חציצה. שלא ישתייר מאומה מחוץ למקוה.

והמקוה הוא השם ברוך הוא.

נורא הוד.

הרי זה ביאור חדש ב'לפני ה' תטהרו', לאמור: זיכה אותנו בורא עולם הקדוש ברוך הוא ביום הכיפורים, לעלות ולהתעלות ולהגיע לטבילה, של מקוה ישראל ה'.

אמנם אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים.