המשל שאינו דומה לנמשל: צדק ומשפט מכון כסאך, חסד ואמת יקדמו פניך | הרב עזריאל יונה

מה כוונת הפסוק, הנראה בקריאה ראשונה כתרתי דסתרי: מחד צדק ומשפט הם הבסיס עליו יושב כסאו של הקב"ה, אולם מאידך חסד ואמת יקדמו פניך?

 

שמעיה היה במצוקה קשה, ולווה מחבירו יצחק סך של 100 דינרים, אותם התחייב לפרוע במועד מסויים.

 

הגיע המועד ויצחק שלח הודעה לשמעיה כי הוא מחכה לכסף. אלא ששמעיה השיב לו בהודעה קצרה: אין לי מושג על מה אתה מדבר.

יצחק ההמום מיהר לביתו של ידידו [לשעבר?] ושאל אותו למה הוא מתכוון כי אין הוא יודע במה מדובר?

שמעיה ענה בפשטות: לשום דבר שלא נמצא בין המילים 'אין לי מושג על מה אתה מדבר'.

 

יצחק החוויר כשהבין ששמעיה מדבר ברצינות. הוא החל להתחנן לפניו כי יחזיר לו את כספו, מאחר שהוא זקוק לו וכו', אך שמעיה, חזר שוב ושוב כמנטרה על המילים: 'אין לי מושג על מה אתה מדבר'.

 

אמר יצחק בליבו: אולי מצבו של שמעיה דחוק, אולי העניות שיבשה אותו על דעתו, אנסה ללכת לקראתו כדי שאציל לפחות חלק מן הסכום.

פנה יצחק לשמעיה בקול רך ואמר: יודע מה, השב לי 50 דינרים ונשכח מכל הסיפור, לא נורא, שיהיה לך לבריאות.

 

פרץ שמעיה בצחוק גדול ואמר: וכי למה שאתן לך 50 דינרים, מה אני לישכת הסעד? אם אתה רוצה לקבץ נדבות, אני לא הכתובת.

 

פנה יצחק בעלבונו לבית המשפט ותבע את שמעיה.

 

הגיע יום המשפט, והשופט שאל את שמעיה האם הוא מודה שלווה כסף מיצחק. שמעיה הכחיש בתוקף ואמר שוב כי אין לו מושג על מה מדובר. אז ניתנה רשות הדיבור ליצחק והוא הוציא פיסת נייר קטנה מכיסו עליה נכתב בפירוש בכתב ידו של שמעיה כי הוא מודה שביום פלוני לווה הוא כסף מיצחק.

 

שמעיה נזכר לפתע כי ביום ההלוואה אכן ביקש ממנו יצחק לשרבט משהו על פיסת נייר, אך ברוב בטחונו כי יצליח להימנע מלשלם שכח את הפרט 'השולי' הזה.

 

השופט בחן היטיב את הפתק, ולאחר שכתב היד אומת כשל שמעיה על ידי שני עדים מהימנים, הוכרז פסק הדין כי עליו לשלם את מלא הסכום, כולל הוצאות בית משפט, שכר טירחת עורך דין וכו'.

 

יצאו השנים מבית המשפט ושמעיה פנה ליצחק בקול רך ואמר: זוכר יצחק שהצעת שאשלם לך 50 דינרים ולא הסכמתי? הייתי לא בסדר, אתה צודק, עכשיו אני מוכן לקבל את ההצעה שלך ולשלם את הסכום הזה.

 

גיחך יצחק ואמר: ידידי לשעבר, ההצעה הזו היתה קודם המשפט, כעת היא כבר לא רלוונטית. כעת  עליך לשלם את הכל.

 

ומה הנמשל?

במקרה זה, באופן מרתק, הנמשל לא דומה למשל.

שכן בנמשל הקב"ה מוכן להתפייס עם ישראל גם לאחר המשפט, שלא כמו בשר ודם.

הוא מוכן לקבל את הצעות 'הפשרה' שלהם גם אחרי שהפסידו.

צדק ומשפט אמנם מכון כסאך,

אך גם לאחר מכן –

חסד ואמת יקדמו פניך – הקב"ה מוכן לחסדים ו'לפשרות'.