לא בחסד ולא במעשים | הרב עזריאל יונה

בתפילת הסליחות אומרים: לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך.

 

והקשה המגיד מלובלין, כיצד ייתכן לומר שעם ישראל בא לפני הקב"ה ללא 'מעשים', וכי כלום אין אנשים שעשו טוב ולא רע במהלך השנה? האם אין מדרגות של אנשים בעם, עד שכולם יכולים לומר בצורה שווה כי אין להם 'מעשים'?

 

השיב המגיד במשל.

בעיירה אחת היה יהודי ששימש כשמש בית הכנסת. משכורתו היתה דלה עד מאד והוא לא הצליח לכלכל את בני משפחתו שרעבו ללחם. באחד הימים נתקל השמש במודעת 'דרושים' של בית הכנסת הגדול בעיר המבשרת כי משרת השמש בבית הכנסת התפנתה. השמש ניגש לראש הקהל בעיר הגדולה ולאחר ראיון קצר קיבל את העבודה. העבודה כך התברר קשה ביותר אך המשכורת גבוהה במיוחד – כפליים מן המשכורת הקודמת.

 

שמח השמש וחשב לעצמו: גם אם אעבוד קשה, הענין משתלם, שכן בסופו של דבר ארוויח כפול, ומה בכך שאזיע מעט? אדם לעמל יולד! לאחר חודש של עבודה קיבל השמש את משכורותו ושלח אותה למשפחתו שבעיירה. שמחה המשפחה ורכשה בסכום הגבוה אוכל ושאר צרכים אליהם לא הורגלו, והיתה להם הרווחה. כעת פעל השמש להעביר את משפחתו לעיר, ולאחר מאמצים הצליח לשכן אותם בבית אותו שכר, ולדאוג לבתי ספר לילדים.

 

חודש נוסף חלף והשמש הרוויח שוב את משכורותו והביא אותה לאשתו. האשה יצאה השוקה לרכוש מוצרים אך חזרה בקריאות שבר. התברר כי מחירי המוצרים בעיר הגדולה עולים פי שנים מאלו שבעיירה. ספק השמש את ידיו תלש את שערותיו וקונן: לא הרווחתי מאום. במשכורת ובמחירי המוצרים לא חל מבחינתי כל שינוי. אותה דחקות, ואותו קושי. הדבר היחידי שנשתנה הוא העבודה הכפולה אותה עלי להמשיך למלא ללא כל רווח ממשי.

 

כך גם אנו, סיים המגיד מלובלין. חלקנו סבורים כי מעשינו טובים יותר משל זולתינו, אלא ש'המחיר' שלנו גבוה יותר, שכן הקדוש ברוך הוא מדקדק עם צדיקיו כחוט השערה, וככל שהאדם גדול מחבירו כך יצרו גדול ממנו. ביום הכיפורים כולנו שווים לפני הבורא, ועל כולנו לשוב לפניו בתשובה שלימה.