לראש ולא לזנב | מעיין השבוע

• הדפסה
• דואל

בעוד כשבועיים כאשר נסב בראש השנה החדשה, נאמר "יהי רצון מלפניך ה' שנהיה לראש ולא לזנב". ביטוי זה, "שנהיה לראש ולא לזנב" נלקח מפרשת השבוע. התורה אומרת שכאשר נקיים את המצוות מובטחות לנו ברכות רבות. בין הברכות "ונתנך ה' לראש ולא לזנב".

רבותנו הראשונים הרמב"ן ועוד עמדו על כפל המלים "לראש ולא לזנב", שהרי אם אתה ראש בוודאי שאינך זנב. מה משמעות כפל המלים?

בספר בינה לעיתים מצאנו פירוש נפלא. לא די לשאוף להיות לראש, עדיין נשאל לראש מה. האם בראשם של זנבות או בראשם של ראשים. על כך אנו מבקשים שנהיה ראש אבל לא ראש לזנב.

כאשר אנו מתבוננים בחיי היומיום שלנו הציבוריים, אנחנו מגלים הרבה פעמים שאנחנו שמחים ומזדהים עם כל מיני מצבים שבהם אנו מגיעים לראשות של כל מיני דברים. למשל כאשר ישנה קבוצה שלנו שמגיעה להישגים בספורט ואף למקום ראשון באליפות, אנחנו חשים זקיפות קומה בכך שנהיינו לראש. יש בזה רגע חיובי, אנחנו שמחים וגאים בעצמנו. אבל בהתבוננות יותר מעמיקה, נשאל את עצמנו האמנם לכך אנחנו מצפים להיות לראש. עם ישראל, עם הספר שהקים מתוכו נביאים וחוזים, גדולי תורה ולהבדיל מדענים שהשיגו הישגים גדולים במחקר, אור לגויים בסגולות רוחניות. האם זכיה בגביע, במדליה או שיפור שיא באלפית השניה, האם זה נחשב אצלנו כפסגה של הצלחה? אנחנו מצפים מעצמנו להיות ראש לראשים ולא אמורים להסתפק בפחות.

כך גם בחיינו האישיים. אנו נבחן את עצמנו, הרי כולנו רוצים להצטיין, לזכות בהערכה. השאלה היא באיזה תחום. להיות בעל מקצוע מושלם או אב משפחה מושלם. אנחנו רוצים להיות ראשים, להוביל, השאלה את מה.

כמו שכתוב במשנה בפרקי אבות, הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים. יותר חשוב לאן אתה שייך מאשר אם אתה ראש או זנב.

כמה עומק טמון במלים אלו.

שנה טובה!