איך זה קרה לנו? | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

הטבח הנורא בבית הכנסת בשכונת הר-נוף הותיר את עם ישראל חבול ודומם. מלבד ההשתתפות בכאב המשפחות האבלות, והתפילות לפצועים, נמלא הלב גם לא מעט שאלות אמוניות: מדוע עשה ה' ככה? מפני מה נתן ה' לרשעים לחלל את מקום מקדשו ולגדוע את חייהם של אנשים זכים וטהורים כאלו?

 

לא ניתן לענות במסגרת מצומצמת על שאלות כל כך קשות, הנכנסות לקטגוריית 'צדיק ורע לו', אולם התשובה המקובלת על גדולי הרבנים היא שלא תמיד אנו מבינים את הנהגתו של ה'. לעיתים מה שנראה לנו כרע, אינו אלא טוב, ומה שנראה לנו כטוב, הוא למעשה רע.

 

דומה הדבר לאדם הרואה דרך חלון קטן שני אנשים בחדר סגור כאשר האחד מחזיק סכין ונועץ אותו בגופו של האיש השוכב חסר אונים לרגליו. הסצינה הזו הנתפסת כרצח בדם קר של אדם חף מפשע המוטל חסר אונים, עשויה להתברר מאוחר יותר כ.. ניתוח חרום של רופא שהצליל את חיי החולה השוכב תחתיו, באמצעות בניתוח חרום.

 

מה היה חסר למתבונן? התמונה המלאה. המעשה שנראה היה כל כך רע ואיום, היה בעצם פעולה חיובית ומצילת חיים.

 

בענין זה מן הראוי להביא את המעשה הבא [המובא ב'ילקוט לקח טוב']. איננו בדרגתו של רבי זושא המתואר בסיפור, אולם מסוגלים אנו לכל הפחות ללמוד מן הסיפור את תפיסת העולם הנדרשת מאתנו.

 

רבי שמעלקא מניקלשבורג, זצ"ל שאל את רבו המגיד ממזריטש זצ"ל: איך אפשר לקיים את דברי חז"ל "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה"?

 

השיב לו המגיד ממזריטש שילך לבית המדרש וימצא שם את תלמידו רבי זושא מאניפולי, והוא ילמד אותו כיצד מקיימים את דברי המשנה, שכן רבי זושא היה כל ימיו עני מדוכא ומיוסר, ומצבו היה רע עד מאד.

 

הלך רבי שמלקע לרבי זושא וסיפר לו שהרבי שלחו אליו שיפרש את דברי המשנה.

 

פתח רבי זושא ואמר: תמיהה גדולה לי על רבינו שציווה לשאלני על דבר זה. שאלה כזו צריך לשאול אדם שעבר עליו איזה דבר רע אפילו רגע אחד, ולי יש ברוך ה' כל טוב מיום היוולדי ועם היום. ומנין אוכל לדעת עניין של קבלת הרע בשמחה?

 

הבין רבי שמלקע כי את זאת ביקש המגיד ממזריטש ללמדו: צריך אדם ליהות בשמחה כזו שהוא לא יראה כלל את הרעה, וזו משמעות ההלכה: "חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה".