מעשה ביהודי בשם רבי שבתי סבלן | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

סבלנות היא מידה שאינה נרכשת בקלות, אך יחד עם זאת יקרה היא מפז. בספר ישועה והצלחה מובא סיפור על אדם שהצליח לרכוש את התכונה הזו ואף נקרא על שמה.

וכך מובא המעשה.

אחד האנשים שהיו ידועים בירושלים בסבלנותם ובענוותנותם המרובה נקרא רבי שבתי סבלן.

מפורסם היה צדיק זה במידותיו התרומיות ובעיקר במידת הסבלנות עד שמעולם לא הצליחו להביאו לידי כעס.

מעשה שהיה בערב חג הפסח כאשר רבי שבתי שהתפרסם גם ביראת השמים הגדולה שלו, טרח ויגע כבכל שנה להכין כל צרכי הסדר, ולפני התקדש החג הניחם על השולחן בזהירות רבה כדי שבבואו מבית הכנסת יהיה הכל מוכן ומזומן ובני הבית יוכלו לגשת מיד אל שלחן הסדר.

התברך רבי שבתי באשה צדקנית כמותו, שמרוב אהבתה למצוות השתוקקה לישב כבר לשלחן הסדר והמתינה בקוצר רוח לשובו של בעלה מהתפילה.

בינתיים התיישבה לה עקרת הבית ליד השולחן המסודר והתבוננה בהנאה יתירה במצות ובבקבוקי היין, בחרוסת ובמרור וביתר חפצי המצוות.

לפתע אירע דבר לא צפוי. רגלה של האשה נתקעה במפה הגדולה שהשתרכה עד לשיפולי השולחן וברצותה לשחרר את הרגל משכה מבלי משים את המפה וכל מה שהיה ברגע זה על השולחן נפל על הרצפה בקול רעש גדול.

בקבוקי היין נשברו, מהמצות כמעט לא נשארה חתיכה אחת שלימה, וגם כל הסימנים התפזרו לכל עבר.

נדמה שהנה לפנינו 'סימן מובהק' לכעס ולמריבה שיבואו עוד מעט קט.

בשמחה רבתי ובאווירה מרוממת פוסע רבי שבתי סבלן בדרך לביתו, ובעיני רוחו הוא רואה כבר את השולחן הערוך הממתין לו.

מה חשכו עיניו כאשר נתקל בבוקה ומלבוקה של שאריות היין האדום שהתערבו עם החתיכות השבורות של המצות המהודרות שאפה ביגיעה רבה.

מה עשה רבי שבתי, צעק על אשתו, פלט כנגדה מילים לא יפות, עלב בה?

לא.

הוא ניגש אל מה שהיה פעם שלחן ליל הסדר הניח את ראשו עליו ואמר: אני מבטיח שלא אעשה זאת יותר, כאומר, האשמה למה שקרה מוטלת אך ורק עלי, אם אני הייתי בסדר זה לא היה קורה, ולכן מבטחני לעשות תשובה ולא לשנות באיוולתי ולא לעסוק עוד בדברים הרעים שבגינם קרה מה שקרה.

ויש כאן בנותן טעם להביא את הנאמר בתלמוד במסכם פסחים כי שלשה חייהם אינם חיים, הרחמנים, והרתחנים ואניני הדעת.

כלומר אדם הכועס לא רק פוגע בנפשו ובנשמתו, אלא גם איכות חייו נפגעת, וכפי שקובעת הגמרא 'חייו אינם חיים'.