מה היא טעות קטנה? את השאלה הזו כולנו מכירים בווריאציות שונות. א מה אם לא נהגנו כהוגן בעניין זה? אזה מה אם לא ענינו נכון על השאלה הזו, אפשר להחליק...
אבל ישנה טעות ביחס לטעות הזו.
ישנן טעויות שעלולות לעלות מחיר יקר, ישנן טעויות שאסור לטעות בהן. האם אדם היה טועה וכותב בטעות עוד אפס ליד המספר 1000 בשיק? האם הוא היה לוקח תרופה שעוד גרם ממנה היה מסכן את החיים שלו?
זו טעות קטנה, אבל כה גורלית.
קראו את המשל הבא.
שון חי את חייו בשלווה יחסית כמו עוד מיליוני זוגות ברחבי העולם. הוא היה נשוי לאשה בשם אמה, עבד כגנן בבית הספר המקומי, ובסך הכל היה מרוצה בחלקו. דבר אחד הוא לא ידע, אמה אשתו, הייתה אישה פסיכוטית, מסוכנת, שלא חדלה מלזמום מזימות כיצד תוכל להיפטר ממנו. מה היה חשוב לה כך להיפטר מבעלה? מדוע פשוט לא התגרשה ממנו? מסתבר כי שון, כעובד בית ציבור – גנן בבית ספר – חתום היה על ביטוח חיים בסך 3.5 מיליון סטרלינג – סכום כסף עצום. עם מותו של שון, נדרש הביטוח הלאומי של המדינה להעביר לידי יורשו הקרוב את הסכום העצום הזה, כשבמקרה הזה זוהי כמובן אמה – רעייתו.
אמה לא הספיקה לחשוב על דרכים כיצד להעביר את בעלה מן העולם, עד שרעיון חלף בראשה. שון נוהג היה לשתות מידי סוף שבוע בירה ללא אלכוהול. הסיבה לכך הייתה פשוטה: שון סבל מסכרת בדרגה בינונית, לא ברמה המסכנת את חייו, אך בהחלט כזו העשויה לסבך אותו עם שתיית אלכוהול. התכנית של אמה אם כן הייתה פשוטה. היא תחליף את הבירה נטולת האלכוהול ששותה שון, בבירה עם אלכוהול בלי שישים לב. היא פנתה לתזונאי ורוקח וביקשה מהם להכין לה חומרים אלכוהוליסטים שטעמם אינו מורגש, וכשהחומר בידה רכשה בקבוק בירה עם אלכוהול, אליו הוסיפה את כמות האלכוהול העצומה שהשיגה, והגישה אותו לבעלה.
שון שתה לתומו את הבירה, בלי לבדוק לעומק את הבקבוק, ולאחר זמן קצר התלונן על תחושות גירוד קשות. הוא החוויר ואחר התעלף. אמה מיהרה להזמין אמבולנס שהבהיל את שון במצב קשה לבית החולים. האישה 'המודאגת' נסעה עם האמבולנס ולא חדלה למרר בבכי: מה יהיה עם בעלי, מה יהיה אתו? איך זה קרה פתאום? בבית החולים גילו הרופאים כי בדמו של שון קיים ריכוז גבוה של אלכוהול. השוטרים הגיעו אל ביתה של אמה וראו כי שון שתה 'בטעות' מתוך בקבוק עם אלכוהול. הם לא האשימו את אשתו: "טעות כזו קורית לעתים קרובות", הסביר רופא בית החולים, "אנשים שאסור להם לשתות אלכוהול או לאכול סוכר מכניסים לגופם את החומרים האלו בלי לשים לב".
אמה נשמה לרווחה. היא הצליחה להתגבר על החשד שעשוי היה ליפול עליה, וחיכתה לשמוע את הבשורה על מותו של שון. כפי שציפתה יצא אליה הרופא בפנים חמורות סבר ואמר כי יש בידו בשורה קשה: "בעלך נפל לתרדמת, בעקבות קריסת הכבד. איננו יודעים מתי יצא ממנה אם בכלל". לא זו הייתה הבשורה שאמה ציפתה לשמוע. "כמה זמן הוא יכול לשכב כך"? שאלה. "שנים ארוכות", השיב הרופא בקול עצוב.
הגיע הזמן לעבור לתכנית ב', חשבה האישה הרעה. היא חזרה לביתה והדפיסה מכתב אותו הכינה לפני שבועות ובו היה כתוב כך: "אני מודיע בזאת, כי אם אגיע למצב בו חיי לא יהיו חיים, ואשכב בבית החולים כמו אבן, אבקש שלא להאריך את חיי ולא לחבר אותי למחונת ההנשמה. אינני מעוניין לסבול". אמה לקחה את הדף, זייפה עליו את חתימתו של בעלה אותה הכירה היטיב, והופיעה בבית החולים בפנים מודאגות. היא הגישה לעובד הסוציאלי את המכתב ואמרה: מצאתי את זה במכתבה של בעלי, אינני יודעת מה זה אומר.
העובד הסוציאלי התבונן במכתב ואמר: לפי מה שכתוב כאן, בעלך מבקש שלא לחבר אותו למכונות הנשמה. אני חושב שעל פי החוק הקיים כאן במדינה, מותר לו לבקש כזה דבר, מאחר שאיננו הורגים אותו, אלא רק לא מחיים אותו. אמה פרצה בבכי ואמרה: אני רוצה שהוא יחיה, גם כצמח. אני אבוא לבקר אותו בכל יום. העובד הסוציאלי משך בכתפיו ואמר: אם זה מה שהוא ביקש, צריך למלא את רצונו. דבריו של האיש שימחו את אמה והיא אמרה מיד, טוב, אם זה החוק, זה החוק, אינני רוצה חס ושלום להתנגד לחוק".
המפנה המהיר שחל באשה שלפניו עורר חשד אצל העובד הסוציאלי שלא אמר כלום אך מאוחר יותר בחן שוב את הפתק של שון. הוא שם לב לדבר מעניין. שון כתב שהוא אינו רוצה שיחברו אותו למכונת הנשמה. עם האות ח במקום כ – למכונת הנשמה. טעות כתיב קטנה אבל מעניינת. הוא התקשר לקצין הבטיחות של בית החולים וזה עירב את המשטרה. הטעות הייתה נראית להם לא חשובה במיוחד, אולם בכל זאת הם החליטו לנסות ולבצע בדיקה.
כבר למחרת קיבלה אמה שיחת טלפון מהעובד הסוציאלי שביקש להיפגש אתה, כדי לבחון את מצבה הנפשי לאור האסון, ובמיוחד לאור העובדה שבעלה עומד לסיים את חייו. אמה נענתה בשמחה ללא כל חשד, והגיעה לחדרו. העובד הסוציאלי, סיפר לה כי הוא רוצה לטפל בה בעזרת טכניקה שנקראת 'כתיבה חופשית'. "עלייך לכתוב כל מה שעולה בדעתך, את כל מה שאת רואה בחדר למשל, ואנחנו נבחן ביחד את התוצאות". אמה התבוננה סביבה וראתה את מכונת הקפה הגדולה אותה הניח שעה קודם לכן העובד הסוציאלי. היא כתבה: "עובד סוציאלי, שולחן, מאפרה, מחונת קפה, פגישה". העובד הסוציאלי התבונן בכתיבה וראה שהיא טעתה 'שוב' וכתבה 'מחונת קפה' במקום 'מכונת קפה'. הוא ביקש ממנה להמתין בסבלנות, וכשחזר היו אתו שני קציני משטרה שהודיעו לאמה כי היא עצורה בגין ניסיון להרג בעלה.