להעסיק ערבים | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

בימים שלאחר הפיגוע המחריד בירושלים, בו נטבחו ארבעה יהודים בעת תפילתם גברו הקולות שלא להעסיק ערבים, שאינם שייכים לעם היהודי.

 

האם נכון הדבר?

 

הבה נראה מה היא התייחסותה של התורה לעניין:

בפרשת חיי שרה נאמר כי כאשר רצה אברהם אבינו לקנות את מערת המכפלה מאת עפרון החיתי אמר לו 'גר ותושב אנכי עמכם'. מסביר רש"י, שאברהם אבינו אמר: אם תרצו הריני גר, ואם לא – הריני תושב ואטלנה מן הדין, שכן הקב"ה אמר לי "לך אתן את הארץ הזאת".

מה אמר כאן אברהם.

 

בספר ביאורי החומש המביא את פירושיו של האדמו"ר מליובאוויטש מבואר כי כאשר אדם מתעסק עם אומות העולם עליו לפעול בשני פנים: א. להראות את תקפו וגבורתו ואת בטחונו בקב"ה כי הוא יצליח להשיג את מטרתו. ב. לדבר בדרך כבוד ובדרכי שלום.

כלומר תקיפות ועמידה על העקרונות לצד כבוד ומכובדות.

 

אברהם אבינו מסביר לעפרון כי הוא לא מוכן לוותר על השדה, אך הוא גם מציע באופן מכובד "ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר".

כך גם בהמשך הפסוק: "וישתחו לעם הארץ לבני חת".

 

מסבירים חז"ל כי גם כאן מופיעים שני הפנים שהוזכרו:

השתחוואה בדרך כבוד לעפרון.

 

השתחוואה לקב"ה על סיועו [ומכאן לומדים חז"ל כי יש להודות על בשורה טובה].

 

מאמר זה אינו טור פוליטי אולם חשוב להדגיש כי יש לעמוד היטיב על העקרונות החשובים לשמירה על הביטחון היהודי ועל חיים תקינים ונורמטיביים, אך יחד עם זאת עלינו לכבד את אומות העולם ולנהוג אתם בדרך של כבוד.

 

הדרה מוחלטת של כל אדם ממוצא ערבי אינה מכבדת. גם וויתור והתרפסות אינם נכונים. כפי שאנו רואים אצל אברהם אבינו על האיש היהודי למצא את האיזון, את הבלנס הנכון שיוכל לאזן בין שני הצרכים הללו.