מציצית ועד כיסא הכבוד, סודה של ההתניה הקלאסית | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

מציצית ועד כיסא הכבוד, סודה של ההתניה הקלאסית

הגמרא אומרת: "תניא, היה ר' מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע לכסא הכבוד, שנאמר:(שמות כ"ד) ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר" [מנחות מג].

מה מבקשת רבי מאיר להעביר לנו בשרשרת הדימויים שהציב? שלתכלת יש זיקה אל כיסא הכבוד? מדוע אם כן לא אמר באופן בלתי אמצעי, כי התכלת מכוונת אל כיסא הכבוד בדרך כל שהיא?

מה היא רשימת הדימויים הללו? והאם זה משנה לנו שתכלת דומה לים, והים לרקיע וכו'?

 

ההתניה של פאבלוב

איוון פטרוביץ פבלוב היה פיזיולוג רוסי שחי בראשית המאה הקודמת. את חייו הקדיש פבלוב לחקר מערכת העיכול, ואף זכה בפרס נובל על כך, אבל עיקר פרסומו בא לו בעקבות 'ההתניה הקלאסית' אותה גילה, בדרך אגב במהלך מחקריו.

מה היתה התגלית של פבלוב ששינתה את פני מדע הפסיכולוגיה? פבלוב הבחין כי כלבו מרייר בכל פעם שהוא מגיש לו פרוסת לחם. תגובת הרוק למראה או לריח המזון היא תגובה טבעית שמשותפת לכל האורגניזמים ביקום. פבלוב כינה אותה בשם 'תגובה לא מותנית' שכן היא לא מותנית בלמידה או בניסיון קודמים, אלא קיימת באורגניזם מטבע ברייתו.

אבל אז הבחין פבלוב כי הכלב מרייר גם כאשר הוא שומע את צעדיו בבואו להגיש לו את מזונו, כלומר הכלב קישר את צעדיו של בעליו, למנת המזון הממשמשת ובאה והחל לרייר בהתאם. פבלוב ערך ניסוי, בו הוא השמיע צליל פעמון ומיד אחריו החדיר באמצעות צינור אבקת מזון לכלב, ולאחר 3 פעמים השמיע את צליל הפעמון מבלי להחדיר את המזון. פיו של הכלב התמלא רוק, והוא הגיב באי שקט ובתנועה.

המסקנה של פבלוב היתה, שהכלב פיתח 'תגובה מותנית', כלומר צלצול הפעמון היה גירוי מותנה [בהבאת המזון], ותגובת הכלב היתה תגובה מותנית לצלצול. הוא קשר את הצלצול עם הבאת המזון, וגופו הגיב בהתאם. במוחו נוצרה אסוציאציה בין הפעמון, לבין המזון.

 

גירוי רוחני

הניסוי של פבלוב אינו מוגבל לבעלי חיים בלבד כמובן, והוא נכון גם לבני אדם. מאוחר יותר הרחיבו חוקרים נוספים את ממצאיו של הפיזיולוג הרוסי והוכיחו כי בתהליך משתתפים גם אלמנטים נוספים כמו למידה, זכירה, ציפייה וכו'.

כאשר רבי מאיר אומר שתכלת דומה לים, הוא מבקש לייצר שרשרת אסוציאציות [גירויים מותנים] אל התכלית שהיא כיסא הכבוד, האלוקות – השכינה.

רבי מאיר ידע שלא ניתן סתם כך לבקש מאדם להיזכר בכיסא הכבוד והוא פיתח סדרת גירויים מתוחכמת: התכלת דומה לים, הים באופן אסוציאטיבי מזכיר את הרקיע, ואיך אפשר לחשוב על הרקיע מבלי שכיסא הכבוד מופיע?

כאשר האדם יתבונן על חוטי התכלת, הוא באופן כמו אוטומטי, יגיב עם מחשבה על האסוציאציה הבאה וזו תביא אותו בסוף להבנה כי המקור לכל הוא כיסא הכבוד.

 

מקורות: מבא לפסיכולוגיה, הוצאת האו"פ, עמ' 9-11.