הישועה מגיעה דווקא מתוך המצוקה | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

לעתים נתקל אדם בקושי מסויים, במכשול, ולבו מר עליו, אולם עליו לדעת כי הכל נעשה בהשגחה ולמעשה לטובתו הוא. לפעמים ניתן גם לחוש בכך, ולראות כיצד ההשגחה מסובבת זאת.

 

דוגמא כזו ניתן ללמוד מן הסיפור  הבא:

קבוצת נערים נשלחה לרגל רדיפות הנאצים ימ"ש מגרמניה לאנגליה. כאשר פרצה מלחמת העולם השניה הוגלו לאוסטרליה כל בני הקבוצה עם עוד אלפי נתינים גרמניים משום שהאנגלים החשיבו אותם לנתיני ארץ אויב וחשדום למרגלים.

את הדרך לאוסטרליה עשו אלפי הגולים בספינה קטנה וישנה, כאשר הדוחק והצפיפות יצרו תנאי קיום קשים ביותר.

 

צרה נוספת שהצטרפה למסע התלאות - האנגלים העלו על אניה זו גם עבריינים אשר עונש המאסר שלהם הומר בתפקידי שמירה באניה. פושעים אלה היו מתגנבים בחשאי ומחטטים במזוודות הנוסעים כל חפץ בעל ערך היו שודדים, ואת הנותר זרקו לים כדי לטשטש את העקבות.

 

בוקר אחד גילתה צוללת גרמנית את הספינה האנגלית ואנשיה החלו לירות לעברה פגזי טורפדו.

 

הפגז הראשון החטיא את המטרה, השני כבר היה מטווח היטב ועשה את דרכו הישר אל מדחף הספינה, לפתע הרים גל גדול מאד את הספינה וכך חמק עבר לו הפגז מתחתיה מבלי לפגוע בה.

 

את רחשי לבם של נוסעי הספינה שצפו במתרחש קשה לתאר אם כי ליבם עדיין פרפר מדאגה לבאות ולמטח הבא, אך למרבה הפלא נפסק הירי והצוללת הסתלקה מהמקום.

 

לאחר ארבעים שנה התפרסמו בעתון גרמני זכרונות של מפקד הצוללת הגרמנית, ושם הוא מספר על הפלא שהפגז השני לא פגע, ומוסיף ומספר שם שתוך כדי ההפגזה הבחין צוות הצוללת בחפצים מוזרים שהושלכו מהספינה.

 

מיד ניתנה פקודה לצאת ולאסוף את החפצים.

 

מתברר שהיו אלו מזוודות הנוסעים, שאותם השליכו העבריינים שנסעו בספינה.

 

תוך כדי בדיקת תכולת המזוודות נמצאו בהן מכתבים הכתובים בגרמנית, ומכאן הסיקו מפקדי הצוללת שהאניה המופגזת מובילה שבויים גרמניים וחדלו מלהתקיפה.

 

הנה רק  40 שנים אחר כך, הבינו לפתע ניצולי האנייה כי הקושי הגדול בצורת העבריינים שהוכנסו לאנייה הציל למעשה את חייהם [ילקוט לקח טוב].