הסתכלות נכונה: מדוע לכל אדם יש אב ואם? | הרב עזריאל יונה

כותב המהר"ל בביאורו למסכת אבות:

ולפי סדר התורה סידר ה' יתברך סדר העולם, עד שהכל נמשך אחר התורה. כי כך ראוי שהאדם הוא יותר במעלה על כל העולם, כי בשביל האדם נברא הכל. ולפיכך אחר תורת האדם וסדר שלו נמשך סדר העולם. כי ברא ה' יתברך העולם לפי מה שראוי אל סדר האדם. וזה שאמר שהיה מביט בתורה וברא העולם כי אחר סדר התורה נמשך סדר העולם [דרך חיים ה].

 

כדי להסביר את דברי המהר"ל ממשיך בעל 'לקח טוב' משל.

 

כאשר אדם פונה אל אדריכל ומבקשו לתכנן עבורו בית, הוא אינו יכול להסתפק בבקשה קצרה זו. עליו להבהיר תחילה אם כוונתו לבית מגורים, או לבית שעתיד לשרת מטרה אחרת.

 

אחר כך יחקור האדריכל וידרוש אודות סוג הפעילות שתיעשה בבית זה, וכן על כמות האנשים אשר ישתמשו בו ועל אופיים ומנהגיהם, רק אחרי שילמד ויבין היטב מה טיבו של בית זה, יוכל לגשת לביצוע התכנית המבוקשת.

 

כאשר בא הקב"ה לברוא את העולם, ביקש תחילה כביכול לדעת מה דרוש לשם קיום מטרת הבריאה, כי לאחר שיתבררו הפרטים הדרושים תהיה תכנית הבריאה מוכנה, כיוון שהעולם נברא בשביל ישראל ועבור התורה שתורה את דרכם בחיים.

 

לפיכך נאמר איסתכל באורייתא [הביט בתורה]. בתורה - שבה כתובים החוקים והמשפטים אפשר למצוא את ההוראות לחיי היום יום של עם מקבלי התורה.

 

נמצא אם כן שאמנם לא נתפרשה בתורה תכנית עבודה לבניית עולם, אולם היא מאפשרת לדעת מה הם הפרטים החייבים להימצא בבריאה. זאת משום שהיא ורק היא, מכתיבה את אורח החיים המלא של 'ראשית תבואתה', אשר למענם נברא העולם.

 

רבי ירוחם הלוי זצ"ל, משגיח ישיבת מיר, צועד גםכן בדרכו של המהר"ל ומביא סיוע לדברים מהזוהר פרשת שלח.

 

וכך נאמר בזוהר: "רמ"ח איברים ישנם באדם כנגד רמ"ח מצוות עשה, ושס"ה גידים כנגד שס"ה מצוות לא תעשה" [זוהר פרשת שלח].

 

הרי שיצירת האדם נעשתה במקביל ובהתאם לאזהרות התורה ולציוויה, אי לכך מציאויות שונות נוצרו בעולם רק בעקבות צוויי התורה. לדוגמא מצות כיבוד אב ואם. בדרך כלל רגילים להבין שמצוה זו ניתנה אחרי שישנה בעולם מציאות של אב ואם, כלומר בעקבות המציאות הקיימת שילדים נולדים להוריהם - באה התורה ומצווה על הבן לכבד את אביו ואת אמו.

 

אך האמת היא שסדר הדברים הינו הפוך!

 

היצירה של אב ואם נהיתה אך ורק משום שהתורה מצווה על כיבודם, לולי המצוה אפשר שהילדים היו באים לעולם בדרך אחרת.

 

כל יצירתו של העולם על כל מרכיביו, הינם אך ורק פונקציה של התורה הקדושה ושל מצוותיה.