מה ההבדל בין מנהיג אמיתי למהפכן דגול? | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

מעשה ביהודי אחד ששכר עגלון להוליכו העירה כאשר בתא המטען היה סחורה עליה לא שילם מס.

כאשר התקרבו לעיר אמר העגלון: ידוע אני בדיוק מה ישלך במטענך, ואני מוביל אותך הישר אל תחנת המשטרה.

התחנן היהודי בפני העגלון שלא יעשה לא כזאת אך העגלון נותר עיקש. רק לאחר תחנונים הסכים לוותר אך זאת בתנאי שהיהודי ישלם לו כשלש מאות רובלים. היהודי הנדהם השיב כי בכיסו רובלים בודדים, אך העגלון אטם אזניו ואמר שהוא מוכן גם לקבל סחורה בשווי 300 רובל.

היהודי החל לבכות ואמר כי כל סחורתו מגיעה ל-300 רובל ואם יתן אותה יגיע לביתו ערום וחסר כל, אך העגלון התעקש והיהודי נאלץ לתת לו את כל סחורתו.

משם הלך היהודי לבית רב המקום רבי אליהו חיים מיזל מלודז', וסיפר לו את הסיפור.

בינתיים פנה העגלון לביתו הוריד את הסחורה הגזולה ומשם חזר לכיכר העיר – התחנה המרכזית כדי לחכות להזמנות נוספות.

רבי חיים אליהו שלח את שמשו להזמין את העגלון שיגיע לביתו בשעה מסויימת מאחר שזקוק הוא לנסיעה.

העגלון הגיע לבית הרב בשעה היעודה, והשמש לקח אותו הישר לסלון הבית שם הוכנה עבורו סעדה דשנה כדי שייטיב ליבו לפני הנסיעה.

בינתיים ביקש הרב משמשו לקחת את הסוס והעגלה ולהסתיר אותם בחצר הפרטית של הרב.

הסעודה נגמרה והגוי יצא החוצה והנה הסוסים לא נמצאים, וגם העגלה נעלמה.

הארוחה הזו עלתה לי ביוקר, זעק הגוי, מי ראה את העגלה שלי. הוא לא דמיין שהרב המפורסם הצדיק והישר נטל ממנו את העגלה כמובן: "אולי ראית את הסוסים והעגלה שלי". שאל הגוי את הרב ופרץ בבכי.

רבי אליהו חיים נעץ בו את עיני ואמר: יש לי עצה עבורך, מכור את הסחורה ששדדת לפני שעה קלה ותרכוש בתמורתם עגלה חדשה".

הגוי הסמיק ולא ידע כיצד להגיב. והרב המשיך: נבל שכמוך, באיזו זכות אתה מנסה לעורר רחמים כאשר אך לפני שעה קלה התחנן לפניך יהודי ולא ריחמת עליו כלל?

הגוי שהבין שהרב יודע על כל הסיפור נפל לרגליו ואמר: עדיין לא נגעתי בסחורה של היהודי, אני יכול להחזיר אותה בשלימותה.

ציווה הרב על הגוי לשכור עגלה ולהביא את הסחורה לבית הרב. כאשר שב הגוי מצא את עגלתו ממתינה לו במקום שהניחה בתחילה.

מכאן, אומר הרב זילברשטיין, רואים את כוחם העצום של רבני הקהילות היהודיות לאורך הדורות שהניחו את כל עמלם הרב ונכנסו ראשם ורובם לתוך כל עניין כדי לעזור לצאן מרעיתם.

לא פעם ישנם שלוחי ציבור שכאשר פנים אליהם לעזרה הם משיבים כי אין להם פנאי, או שהם לא מתעסקים עם דברים מן הסוג הזה. הם עוסקים רק 'בדברים הגדולים', בשינויים חברתיים מרחיקי לכת, בתמורות סוציאליות.

כולנו מכירים את המהפכנים הגדולים, אלו שזרי תהילה נקשרים לראשם. איננו מזלזלים באיש, אך צריך לזכור כי לא בתמיד בזאת נמדד האדם, אלא ביכולת שלו למצא פיתרון ולסייע גם במקרים שנחשבים 'קטנים'.

מנהיג הציבור האמיתי הוא זה שנרתם לעזור לכל פונה גם כאש הוא צריך להתעסק עם אנשים פחותים, עם בעלי עגלות גזלנים שמנסים לחמוס את סחורתו של נוסעם העלוב.