להסב את תשומת לב מאורח החיים האוטומטי | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

במסכת ראש השנה נאמר:

בתחילה היו מקבלין עדות החודש מכל אדם, כשקלקלו הביתוסים התקינו שלא יהו מקבלין אלא מן המכירין.

ובגמ' הקשתה: מה קלקול קלקלו הביתוסים?

פעם אחת בקשו ביתוסין להטעות את החכמים. שכרו שני בני אדם בארבע מאות זוז. אחד משלנו ואחד משלהם.

שלהם העיד עדותו ויצא. שלנו, אמרו לו: אמור כיצד ראית את הלבנה?

אמר להם עולה הייתי במעלה אדומים, וראיתיו שהוא רבוץ בין שני סלעים ראשו דומה לעגל, אזניו דומות לגדי, קרניו דומות לצבי, וזנבו מונח לו בין ירכותיו, והצצתי בו ונרתעתי ונפלתי לאחורי, אם אין אתם מאמינים לי הרי 200 זוזים צרורים לי בסדיני.

אמרו לו: מי הזקיקך לכך, כלומר מי השיא אותך להעיד עדות זו ומדוע חשפת אותה בפנינו?

אמר להם שמעתי שבקשו ביתוסים להסעות את החכמים, אמרתי אלך אני ואודיע להם, שמא יבואו בני אדם שאינם מהוגנים ויטעו את החכמים.

אמרו לו מאתים זה נתונין לך במתנה, והשוכרך ימתח על העמוד.

באותה שעה התקינו שלא יהו מקבלין אלא מן המכירין ע"כ.

מעיר הרב פרץ בספרו 'אוצר פסקי מועדים' לשם מה האופן המוזר הזה של עדות החודש החשובה, למה הוא סיפר זאת כך?

מדוע הגמרא טורחת לספר לנו את הדבר באופן הזה?

ונראה שהדבר בא כדי לעורר את הנוכחים לחומרת הנושא. הוא סיפר בצורה מוזרה כזו ועל ידי כך עורר את תשומת הלב הנחוצה ובזכותו תוקנה תקנה חשובה שאין מקבלים עדות החודש אלא מן המכירים.  

לעיתים כדי לשנות משהו, לעורר על משהו, אין ברירה אלא להעיר את לב הנוכחים, לשנות אורח המחשבה הרגיל, ולגרום לכולם לחשוב על הנושא מחדש.

אורח המחשבה האוטומטי עלול לגרום לקרירות בעבודת ה' הנכונה, ובפעולה הרצויה.

מסופר כי כאשר הובילו בניו של יעקב את אביהם אל ארץ כנען כדי לקוברו ניצב עשיו וניסה להפריע להם להכניסו למערת המכפלה. הוא טען כי המקום שייך לו.

נפתלי שהיה קל רגליים רץ למצרים כדי להביא את השטר בו נכתב מפורש כי המערה שייכת ליעקב. בינתיים בנו של דן חושים שהיה כבד שמיעה שאל לפשר העיכוב ואז השיבו לו כי עשיו מעכב את הלוויה, וממתינים לנפתלי.

ועד שנפתלי יבא, יהיה סבא מוטל בביזיון? שאל חושים בפתיעה, נטל מקל והכה על ראשו של עשיו והרגו, ויעקב נקבר באין מפריע במערת המכפלה [המדרש מספר כי גם ראשו של עשיו התגלגל אל תוך המערה] .

מקשה הרב חיים שמואלביץ זצ"ל: הרי דבריו של חושים הינם פשוטים, מדוע איש לא חשב על כך קודם? האם מישהו לא הבין שאין זה ראוי שיעקב אבינו יהיה מוטל בביזיון עד שנפתלי יביא את השטר?

משיב הרב, כי חושים היה היחיד שלא היה מעורה בוויכוח מחמת כובד שמיעתו. הוא לא נכנס להלך המחשבה של וויכוח, הוכחה וכו'. הוא לא הספיק 'להתקרר'. הוא תפס מיד את הבעייה ופתר אותה. לעתים על האדם לעשות מעשה גדול ונועז כדי לשנות את מצב  העניינים הלכאוה אוטומטי.