לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

מה תפקידם של הרופאים בימינו? | הרב עזריאל יונה

באסא מלך יהודה נאמר וגם בחליו לא דרש את ה' כי אם ברופאים [דברי הימים ב' טז].

רבי שמואל יצחק שור בעל מנחת שי העיר על כך: למה הזכיר הכתוב לאסא את דרישתו ברופאים לגנאי, והרי אמרו ורפא ירפא מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות, כלומר מותר לאדם לגשת לרופאים כדי להירפא?

אף הוא השיב: אדם שחלה מצווה לפנות לרופא ולציית לו בכל אשר יאמר, אך יחד עם זאת עליו להתפלל לרופא כל בשר ולזכור כי אין הרופא אלא שלוחו של מקום והכל בידי שמים.

אך החולים המצויים היום פונים לרופא פלוני ולמחרת אומרים רופא אלמוני טוב הימנו ועוברים את האחד ודורשים אל השני, ושוב מחרתיים חוזרים לרופא שלישי ולא מתפללים להקדוש ברוך הוא, בזה הם מוכיחים כי שמו מבטחם ברופאים ולא ברופא חולי עמו ישראל.

זהו שאמר הכתוב על אסא וגם בחליו לא דרש את ה' כי אם ברופאים, ברופאים הרבה, ולא האמין שהרופא שלו הוא רק שלוחו של הקדוש ברוך הוא.

מסביר בעל 'ישועה והצלחה' כי יש לחולה לשים מבטחו בהשם יתברך ואף אם הרופא אומר לו שמחלתו אנושה וחשוכת מרפא אין להיחפז בקבלת דברי הרופא כעובדה מוגמרת, כיון שיתכן שהרופא טועה וגם אם לא טעה, ביד הקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו וחסדיו לשנות הטבע ולרפאו.

והנה מסופר על הגאון ר' אליהו מוילנא זצ"ל שבן אחותו נחלה והגיע עד שערי מות.

באה אחותו לפני אחיה הגאון ודמעתה על לחייה בבקשה שיתפלל עבור בנה יקירה.

אף הוא נענה לה ואמר כן אעשה אחותי והשם יתברך ישלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל.

אך האשה במרת נפשה לא זזה ממקומה וכשכולה מתמוגגת בדמעותיה חזרה ואמרה, אבל יקירי אחי הרופא כבר אמר נואש לחייו, וחס ושלום אין תקוה...

כך - נענה הגר"א - כך אמר הרופא? אבל לא כן אמרה תורתנו הקדושה. התורה אמרה 'ורפא ירפא' ודרשו רבותינו 'מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות'.

כלומר, לרפא בלבד ניתנה רשות לרופא, אבל לא לחוות דעות ולהחליט החלטות ולייאש, לא מהן ולא מקצתן.

לכי אפוא לשלום ואל תתייאשי מן הרחמים. יהא לבך סמוך ובטוח שהחותך חיים לכל חי ירפא את בנך ברפואה שלמה במהרה.

ובעניין זה יש בנותן טעם להביא סיפור נוסף [שהובא בשאל אביך ויגדך] על תלמיד חכם גדול שסבל ממחלה מסוימת וכל זמן שהוא נתקף בה היה הוא במצב מסוכן מאד וזקוק מיד לרופא.

פעם אחת חש בהתקף כזה בליל שבת ובקושי רב ניגש לטלפון והתקשר לרופא שלו, וזה ענה לו שהוא מיד בא אליו אבל לפני שהרופא הניח את שפופרת הטלפון שאל את החולה בעצם מנין לך מספר הטלפון שבו התקשרת אלי, הרי אין אני בביתי עכשיו כי אם בביתו של חולה אחר?

מסתבר כי החולה חייג מספר מוטעה אבל מהשמיים סיבבו כך שיחייג מספר לא נכון, ובדיוק היה זה מספר הטלפון של החולה האחר שבביתו נמצא הרופא באותה שעה. אם היה מחייג את המספר הנכון הוא לא היה מוצא את הרופא.

זו היא דוגמא מצוינת ל'ניתנה לרופא רשות לרפאות' רק בעזרת השם. 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן