נאמר במדרש כה תאמר לבית יעקב - אלו הנשים, ותגד לבני ישראל - אלו האנשים וכו'.
למה לנשים תחילה? שהן מזדרזות במצוות, דבר אחר - כדי שיהיו מנהיגות בניהן לתורה [שמות רבה כח ב].
מסביר הרב אהרן זכאי שליט"א, כי האם היא אשר זוכה להיות פלטרין של שותפות נפלאה במשך תשעת ירחי עיבורה והיא המזכה את העולם בפלא החיים החדשים.
היא המקשיבה ראשונה להתעוררות החיים החדשים בקרבה, והשמחה והדרוכה לקראתם ביחוד לב, וכל עצמה צפייה ליום הגדול של הלידה הברוכה, ובבוא היום המקווה והמיוחל ההוא הרי היא כולה קודש לשם מילוי השליחות הגדולה של הבאת היצור האנושי החדש לאור עולם כבן נוסף לאומה הקדושה.
והלידה היא לה ולמשפחתה ולאומה מעמד גדול של גילוי דור חדש, תא חדש בבניין עדי עד של בית ישראל.
אדם חדש שבשבילו נברא העולם, ואולי גם יהיה אותו יחיד גדול שעליו נאמר 'צדיק יסוד עולם'.
אכן ברגע הלידה מקופלים עולם ועולמות, ועליונים ותחתונים מחרישים לדעת מה ומי באמת נולד באותה שעה.
ולאם תפקיד מרכזי בחינוך בניה לרוחניות וליראת שמים.
שכן תפקידה בתור אם לא יסתיים עם הלידה ואף לא ההנקה והטיפול בשלימות גופו של ילדה, אלא היא תתחייב כאם לדאוג תמיד גם להתפתחות הרוחנית של פרי בטנה.
גם אם אין עליה המצווה ללמד את בנה תורה ש[זה מוטל על האב], הנה מכל מקום ראוי לכל אשה להשתדל שלא יהיו בניה עמי הארץ [ספר החינוך תי"ח] וזו זכותן וחובתן הטבעית של אמהות בישראל, לגדל בניהם לתורה, כי הבורות והעם ארציות הן לא רק העדר מעלה, אלא אסון גופני נפשי, והאם הישראלית מוכנה תמיד לשמור על צאצאיה מכל חשש סכנה לגוף ולנפש גם יחד.
הסיפור הבא ממחיש את גודל תפקידה של האם.
בתום מלחמת העולם כאשר יתומים רבים ל"ע הובאו למנזרים, נודע להרב מפונביז' זצ"ל שלמנזר פלוני נלקחו כמה מאות ילדים יהודיים.
הוא שם פעמיו מיד להצילם. בבואו לשם נתקל בהתנגדות גדולה. מנהל המנזר אמר לו - יש כאן יתומים קטנים מכל העולם איש אינו יודע מי יהודי ומי לא, הילדים עצמם קטנים ולא ניתן לברר זאת כלל.
הרב עמד על דעתו וביקש להכנס הוא כבר יגלה מיהו יהודי, אולם מנהל המנזר סירב. אין שום דרך לזהות מי יהודי וחבל על הזמן.
הרב התחנן כי לכל הפחות יתן לו לראות את הילדים למשך דקה אחת, ששים שניות.
לגלג המנהל מה תעשה בהם? הוא הכניס את הרב לאולם הגדול בו היו אז כל הילדים. הרב עמד בפנים והכריז בקול: שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד.
נשתררה דממה אף ילד לא הבין מה הוא אמר, ופתאום קפצו כ-200 ילדים, ניגשו אליו באומרם מאמע מאמע [אמא אמא].
אלו יהודים אמר הרב וקיבל רשות לקחתם.
הרב הסביר לכומר שהיה נרגש עד לדמעות, כי כל אמא יהודיה משכיבה את בנה לישון באמירת שמע ישראל, ולכן הם נזכרו באמם וביהדותם.