למה חכתה התורה ליוצאי מצרים? | אליעזר היון

• הדפסה
• דואל

לא מעט מן המפרשים תמהים מדוע ניתנה התורה ליוצאי מצרים, לבני ישראל שיצאו כעת מחיי עבדות, חומר, וטומאה, ולא ליהודים שהיו במדרגה גבוהה יותר כמו האבות הקדושים, השבטים וכדומה?

 

אמינותה של הפוליסה

סוחר עשיר הגיע לעיר גדולה בה מעולם לא ביקר קודם לכן. עם הגיעו לעיר הגדולה פגש באדם שעסק במכירת מניות ואגרות חוב בסכומים עצומים. נכנס העשיר עם מוכר האגרות בדברים וזה הראה לו איגרת חוב או מניה השווה מיליונים והנמכרת כעת במחיר מציאה.

 

העשיר נטה לסגור את העיסקה אך הוא ביקש מן המוכר שהות להתייעץ עם חבריו. הסוחר ביקש לדעת מה הם שיקוליו והעשיר אמר לו כי עם כל הכבוד שהוא רוכש לו עליו לברר האם אכן החברה עליה רשומה המניה או האגרת היא אכן חברה עשירה או שמא מדובר בחברת קש והוא מניח את מעותיו על קרן הצבי. כיוון שאמר כך ביקש הסוחר להפנות את תשומת ליבו לעובדה מעניינת. תאריך ההנפקה של האיגרת היה חודשיים קודם לכן. במהלך החודשיים הללו נרשמו עשרות אלפי אנשים מרחבי העולם לחברות בה. 'המניה הזו' אמר הסוחר 'היא העדות הגדולה ביותר שלך'. אילו לא היה מדובר בחברה עשירה, מוכרת ומכובדת, לא היו כל כך הרבה אנשים מכל כך הרבה מדינות מסכנים את כספם עליה.

 

והנמשל

אילו היתה ניתנת התורה לאבות הקדושים, היה מופיע מיד היצר והיה מסביר לאדם כי התורה היא אכן דבר קדוש מאין כמוהו אך היא לא מיועדת לכל אחד. אנשים פשוטים, קרוצי חומר, לא מסוגלים להתמודד עם תורה שכולה אש ורוחניות. רק האבות הקדושים שהיו מעל לדרגה אנושית רגילה יכלו לקיים אותה. דמויות כמו אברהם אבינו שלו נולד בן בגיל מאה ומסוגל היה להעלותו לעולה רק בגלל ציווי ה', או יצחק שלא התנגד להישחט למען קדושת ה' ויעקב שהיה קדוש וטהור כל ימיו מסוגלים היו לקיים את התורה. לנו, בני האדם הרגילים לעומת זאות, נמצאת התורה במקום שהוא מעבר ליכולותינו ונתונינו הטבעיים.

 

כאשר ניתנה התורה לעם שלם שכלל מיליוני בני אדם, שעד לא מזמן היו בשיאם של חיי חומר וגשם, ומתוך כל אותו המון לא קם איש או אשה ואמר כי התורה היא מעל לכוחותיו, אלא להיפך, צעקו כולם כאיש אחד בלב קולקטיבי אחד – נעשה ונשמע, הרי שהתורה עצמה מעידה כי היא מתאימה לכל ועשויה היא להתקיים גם על ידי האדם הגשמי ביותר.

 

על פי הבן איש חי