פנה העכבר לעננה וביקש להינשא לה. ענתה העננה בחיוך: מה כוחי אל מול הרוח, הלא בשעה שהרוח מחליטה לנשוב אין אני בי מאום ואין בי הכח להתנגד. כדאי לך לפנות לרוח.

פנה העכבר לרוח והפציר בה להיות לו לאשה. אמרה הרוח: נכון הוא כי אני מניעה את העננים כרצוני אך יש כח חזק ממני – החומה. האם מסוגלת אני להפיל קיר אבנים, האם יש בי יכולת להניע ולו במעט חומה גדולה? כדאי לך לפנות אליה.

ואמנם פנה העכבר אל החומה וביקש את ידה. ענתה לו החומה בשפלות רוח: מה כוחי ומה מעלתי. הלא כל הרומשים והחיות הקטנות כמו בני משפחתך העכברים עושים בי כרצונם מכרסמים בי וחופרים בי מחילות. עם כל כוחי אינני יכולה להם. 

 

הבין העכבר את תשובתה ופנה לחפש לו עכברה כמותו. ואמנם מצא את המאושרה והיתה לו עזר כנגדו לתפארה.

 

 

לא מעט אנשים מחפשים את אושרם במקומות שם נמצא דמיונם. הם משוכנעים כי אילו יכלו להשיג את המשרה המסויימת, או את בת הזוג הפלונית לא היה מאושר באדם מהם. אלא שגם אותם אנשים שהצליחו להשיג את הבלתי אפשרי הגיעו מהר מאד למסקנא כי מה שכל כך רצו ומה שנדמה להם היה כל כך כדבר אידיאלי כלל לא מתאים עבורם, וכי גם לאותם מאווים נחשקים יש לא מעט חסרונות. הוא פתאם מבין כי אמנם משרה זו נושאת בחובה כבוד וממון אך תובענותה ותלותה בבעל הבית המציק רבה לאין ערוך, האשה הזו אמנם נאה וחכמה אך לא הורגלה במלאכות הבית ומעולם לא לימדה את ידיה הענוגות מלאכה, וכן הלאה. במקרים כאלו מבין האדם כי המקום הטוב ביותר עבורו הוא המקום בו הוא נמצא כעת ולא היכן שמשוטט דמיונו הכוזב.

 

[על פי משלי שועלים]