אחדות ללא פשרות | עלון בית דוד

• הדפסה
• דואל

ויאמר ה' אל משה, אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם, לנפש לא יטמא בעמיו. (כא, א)

העליונים שאין יצה"ר מצוי בהם אמירה אחת דיה להם ... אבל התחתונים שיש בהם יצה"ר הלואי לשתי אמירות יעמדו, הדא הוא דכתיב: אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם. (מדרש)

 

כבר עמדו חז"ל במקום אחר (יבמות קיד.) על כפילות ה"אמירה" בפסוק זה, ולמדו מכאן שבא להזהיר קטנים על הגדולים. במדרש זה גילו לנו דרך נוספת בהבנת הענין, ובעזרתה ניתן להאיר את הפרשה באור חדש.

 

נקדים ונבאר את דברי המדרש, שהתחתונים זקוקים לשתי אמירות משום שיש בהם יצר הרע. אם יצרם הרע גורם להם להסיח את הדעת מן האמירה הראשונה, כיצד תצליח האמירה השניה להתגבר עליו ?

 

האדם מורכב מגוף ונפש, ובכך הוא שונה מן הברואים העליונים שאין להם אלא רוחניות בלבד. כשנברא האדם הראשון, היו שני חלקים אלה צמודים זה לזה, בלי כל אפשרות שתהיה ביניהם פרידה או אי התאמה. כל מה שהשכל השיג, הפך לקנינו של הגוף; טבע האדם היה כפוף להכרה השכלית שלו, לא היתה כל מלחמה בין רצונו השכלי לרצונות הגוף, ולכן לא שלט בו יצר הרע. על זה אמר שלמה המלך: "אשר עשה האלהים את האדם ישר ," כלומר שלא יתאוה לדברים שאינם ראויים, כמו שביאר הרמב"ן שם.

 

בשעה שחטא אדם הראשון, התגלה הסדק הראשון בחיבור הגוף והנפש. כיון שנפגמה ההתאמה בין החלק הגשמי שבאדם לחלק הרוחני, ניתן מקום ליצר הרע להחליש את שלטון השכל, ומעתה לא היו רצונות הגוף משועבדים להכרה השכלית של האדם .

 

לפני החטא, לא שלטה המיתה באדם הראשון. המיתה היא פירוד הנפש מהגוף, ולא ניתן להפריד אותם זה מזה כשהם צמודים זה לזה, אלא כאשר יש ביניהם קורטוב של פירוד. לאחר החטא נגזרה עליו מיתה, כתוצאה טבעית מן הפירוד בין הדבקים שהאדם גרם לעצמו במו ידיו .

 

לעליונים די באמירה אחת, הם חסרי כל מהות גשמית ואין להם אלא רוחניות בלבד. אולם התחתונים המורכבים מגוף ונפש, זקוקים לשתי אמירות. האמירה הראשונה המכוונת אל החלק השכלי, היא משכנעת את האדם מבחינה שכלית,

אך יש כאן בעל בית נוסף, שהוא עצמאי במדה מסוימת. יש צורך באמירה המדברת אל הגוף, כדי שגם הגוף ישעבד את רצונותיו לציווי התורה .

 

בדרך זו נוכל להבין מדוע הרחיקה התורה את הכהנים מטומאת המת.

 

מדתו של אהרן הכהן היתה "אוהב שלום ורודף שלום ומשים שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו". הוא לא התעסק בעשיית שלום משום שהיה שונא ריב ומדון. הוא היה בראש וראשונה "אוהב שלום ; " אהבת שלום של אדם מתחילה בהשראת השלום בתוך עצמו. מהותו של אהרן הכהן היתה "אחדות", ביטול המחיצה המפרידה בין הגוף והנפש, בין גשמיות לרוחניות. בזכות מדה זו נבחר להיות כהן, שעיקר תפקידו לחבר את העולמות התחתונים עם העליונים על ידי עבודת הקרבנות.

 

זה היה סוד ההצלחה של אהרן הכהן בהשכנת השלום בין איש לרעהו.

 

פירוד בין בני אדם נוצר כתוצאה מרצונות הגוף; ברוחניות אין מקום לפירוד. כשאהרן היה משכין שלום בין יריבים, הוא השפיע עליהם ממדת האחדות שלו, עד שזו נטבעה עמוק בנפשם. הגוף חדל לדרוש את מילוי רצונותיו, וממילא 

נעלמו חילוקי הדעות כלא היו .

 

מעתה מובן מדוע חייבה התורה את שבט הכהנים להתרחק מטומאת המת.

 

הכהנים ירשו מאביהם הגדול את מדת האחדות, ולכן מודגש כאן "אמור אל ה כ ה נ י ם ב נ י א ה ר ן ," ביטוי שלא מצאנו אותו בכל התורה. מדת הכהונה באה להם משום שהם "בני אהרן , " משום שירשו את מדתו של אהרן הכהן. אמור מעתה, אין לך ניגוד גדול כניגוד שבין כהונה למיתה. מדת הכהונה היא אחדות הגוף והנפש, אחדות בין עליונים ותחתונים. המיתה היא תוצאה של הפירוד השורר בין הגוף והנפש; ההתעסקות עם המת עלולה להזיק למדת אחדות, שעל שמירתה מופקד שבט הכהנים .

 

ע"פ שם משמואל